יֶשׁ לָהּ שֵׁשׁ כשפרח מן הראשונה לשניה לא יקריב כלל מן הראשונה, דאם יקריבנה לעולה יהיה ניקבע אותו שפרח לשתי קנים לחטאת, ולא יוכל להקריב בב' קנים אלא ב' חטאת בלי שום עולה. אבל עתה כשנשאר מה שפרח סתום אז מקריב שתי עולת ושתי חטאת. וכן כשפרח מן השניה לשלישת מקריב בשניה אחד חטאת ואחד עולה וישאר מה שפרח לשלישת סתום ויקריב בשלישת שלשה עולת ושלשה חטאת. וכן כשפרח מן השלישת לרביעת יקריב בשלישת שתי עולת ושתי חטאת וברביעת ארבע ארבע. וכן מן הרביעת לחמשית יקריב ברביעת שלשה שלשה ובחמשית חמשה חמשה. וכן מן החמישת לששית יקריב בחמישת ארבע ארבע ובששית ששה ששה. וכן מן הששית לשביעת יקריב בששית חמשה חמשה ובשביעית שבעה שבעה, שכל זמן שיש אחד כאן סתום, הרי אותו שפרח גם כן סתום ולא יפסול במקום שפרח כלל וכלל. ואם חָזַר מן משביעית לששית יקריב שם בשביעית ששה ששה, ובששית חמש חמש, דאם יקריב בשביעית שבעה חטאת וששה עולת יקבע אותו שפרח לששית לעולה ויפסול כל החטאת שבששית. וכן כשפרח מן הששית לחמישת יקריב בששית ארבע ארבע ובחמישת ארבע ארבע דהרי שתי פרידות פרח[ו] מן הששית, אחד לשביעית ואחד לחמישת, ושמא הפרידות יהיו שתיהם עולות, ואם יקריב בששית חמש עולת יהיה שבעה עולת מששה קנים וכן להיפך בחשש חטאת. ולכן לא יעשה בששית אלא ארבע ארבע וכשר ממ"נ. פרח מן החמישת, יקריב שלשה שלשה ולא יותר, שהרי שתי פרידות פרח[ו] ממנה ודילמא הם שתיהם עולת או שתיהם חטאת וכשיעשה כאן יותר משלשה יהיה ששה עולת או ששה חטאת מחמשה קנים, וכן ברביעת יעשה שלשה שלשה. פרח מן הרביעת לשלישת הרביעת יש לה שתים שתים שהרי שתי פרידות פרח ממנה כמבואר והשלישת יש לה שתים. פרח מן השלישת לשניה, השלישת יש לה אחד, שהרי שתי פרידות פרח[ו] ממנה כמבואר והשניה יש לה אחד. פרח מן השניה לראשונה אין לה כלום, ולא לראשונה שכבר בהליכה אין לה כלום. וא"ת למה יקריב בשלישת שתים שתים שתים, שהרי מה שפרח ממנה בשניה לא יקריב? זהו גזירות חכמים דלא פליג דבכל הליכה וחזרה יפסול אחד. פָּרַח וְחָזַר אשלישת קאי עד שביעית, וכיון שפרח מן הרביעית ארבע פרידות בראשונה ובשניה ניפסלו כל אותן שבכאן, דאם יקריב חטאת אחד דילמא כל הארבע שפרחו הם חטאת ומעתה יהיה חמשה חטאת מארבע קנים, וכן בעולת חיישינן להיפוך. ומכ"ש שהשלישת שפרח ממנה ארבע אין לה כלום. והחמישת יש לה אחת הששית יש לה שתים שפרח מהם ארבע ונשאר כשרים אחת ושתים, והשביעית שפרח ממנה שתים בשתי חזרות נשאר לה חמש:
פָּרַח וְחָזַר לא נשאר לששית כלום, שהרי פרח ממנה ששה פרידות ומכ"ש החמישת שאין לה כלום, והשביעית שפרח ממנה שלשה יש לה ארבע. וכמו כן קשיא כיון שנפסל הכל יוכל השביעית להקריב שבעה שבעה, אבל השוו חכמים מדותיהם בכל הליכה וחזרה ליפסול קן אחד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַשְּׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה אלא מקריב חמש חמש ולא גזרינן באחרונה כיון שבאחרונה ניפסלו הכל אף שאינה מרוחת עכ"פ לא יפסידה באחרונה: