כֵּיצַד. שְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים סתומת: פרח אחד מכאן ונשאר כאן שלשה ושם חמש פרידות ומכל שתי קנים אינו יכול להקריב אלא שתי עולת ושתי חטאת, וכשמקריב שתי עולת ניתפרשו שתים אחרות לשתי חטאת ונעשו מפורשת ביד כהן לחטאת. ועתה שפרח יעשה משלשה פרידות חטאת ועולה ומחמש פרידות שתי חטאת ושתי עולת, וניפסלו שני פרידות. וזהו פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ. וא"א בענין אחר שאם יעשה משלשה פרידות שתי חטאת ועולה יהיה ניקבע אותו שפרח לעולה מפורשת והוה עולה שנתערבה בחובה דאין כשר אלא שתי עולת וכן להיפוך לא יהיה כשר אלא שני חטאת. ולכן יעשה משלשה פרידות עולה וחטאת וישאר אותו שפרח סתום כמו שהיה, ויקריב מחמש פרידות שתי חטאת ושתי עולת. ושלש עולת או שלש חטאת א"א דילמא עושה משתי הקנים הסתומים ג' עולת או ג' חטאת, וכשיקריב שתים שתים ממ"נ כשר:
חָזַר מחמש לג' אז יקריב חטאת ועולה מארבע שבכאן וחטאת ועולה מארבע שבכאן או שתי עולת וחטאת אחת בצד זה וחטאת אחת בצד שני או שתי חטאת ועולה בצד זה ועולה בשניה כיון שלא נשאר בכל צד אלא שלש מגופה, וכשהוא מקריב ממנה שתי חטאת ועולה ניקבע אותו שפרח לצד השני לעולה מפורשת ופוסלין כל חטא' ולא יוכל להקריב גם כן שני עולת דילמא עולה שקרב בראשונה בצד הראשון היה מכאן, ושתי עולת גם כן מכאן, נימצא הקריב שלש עולת משתי קנין. ולכן כשפרח מזה לזה ומז' לז' לא יקריב אלא כמבוא', וניפסלו ארבע פרידות. ואף כשהם מעורבת אין פחות משתי חטאת ושתי עולת דזה כשר ממ"נ, בין אם הם משתי קנים או מכל ארבע קנים: