לפי כתב-יד קופמן
חתיכה שלחלב – חולין, וחתיכה שלקודש – המותרת לאכילה (שאינה חלב), אכל את אחד מהן ואין ידוע איזו מהן אכל – או שאכל חלב או שמעל, מביא אשם תלוי – אף על פי שמכל מקום חטא, הרי לשיטת חכמים אלו חטאים שונים. על ספק אכילת חלב צריך להביא אשם תלוי, ועל ספק מעילה פטור. לשיטת רבי עקיבא על ספק אכילת חלב יביא אשם תלוי, ועל ספק מעילה צריך להביא אשם תלוי, ומכיוון שחטא רק באחד החטאים יביא רק אשם תלוי אחד. אם כן זה מקרה שבו אין מחלוקת רבי עקיבא וחכמים. אכל את השנייה מביא חטאת – כי ודאי אכל חלב, ואשם וודי – כי ודאי מעל. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה – כמו במשנה ד, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי – כל אחד מהם ספק חטא, כאמור ברישא. רבי שמעון אומר שניהם מביאים חטאת ואשם – ודאי, שהרי ודאי נאכל חלב וודאי הייתה מעילה, כמו במקרה השני במשנה. השניים הם כגוף אחד, מביאים קרבן בשותפות ובהתניה, רבי יוסה אומר אין שנים – ברוב עדי הנוסח נוסף "מביאים", חטאת ואשם – ביחד ו/או בהתניה, כמו שאמרנו לעיל במשניות ד ו-ה.