Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Keritot 5:5

לפי כתב-יד קופמן

היו לפניו: חתיכה שלחולין – מותרת, וחתיכה שלחלב – האסורה באכילה, אכל את אחד מהן ואין ידוע אי זה מהן אכל מביא אשם תלויי – שכן ספק אכל חלב. אכל את השנייה מביא חטאת – שכן אכל בוודאות חלב. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה זה מביא אשם תלוי – שכן ספק אכל חלב. וזה מביא אשם תלוי – שגם הוא אכל ספק חלב. דברי רבי עקיבה – אמנם אלו דברי רבי עקיבא, אבל אין לכך קשר לעמדתו בעניין קרבן מעילה. הווה אומר שקובץ המשניות העוסק בשאלות הספק (משניות ד-ח) לא נוצר בהקשר למעילה, אלא היה קובץ כללי שמעילה היא אחד מפרטיו. אגב השאלה מה דינו של ספק מעילה הובא כל הקובץ. רבי שמעון אומר שניהם מביאים חטאת אחת – ומקריבים אותה בהתניה, כמו במשנה ד (כאמור בתוס', פ"ג ה"ג, עמ' 565). רבי יוסה אומר אין מביאים שנים חטאת אחת²³ברוב עדי הנוסח "אין שנים מביאין" או "אין שנים מביאים". – אבל בתוספתא: "4. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה הן הן כדברי רבי שמעון הן הן כדברי רבי יוסי" (פ"ג ה"א, עמ' 565). כפשוטה המסורת של משנה ד בדבר עמדתו של רבי יוסי סותרת את התוספתא (שם הוא מסכים עם רבי שמעון). אפשר שהמשפט מוסב על משנה אחרת, ואולי עמדתו של רבי יוסי היא שאין שניים מביאים חטאת, ואין שניים מביאים אשם וודאי (וכן חטאת ואשם יחדיו), אך הם מביאים אשם תלוי, שכן חטאת ואשם באים על ודאות ואילו אשם תלוי הוא מטיבו ספק.

עוד בתוספתא: "חתיכה קודש וחתיכה חולין, אכל את הראשונה וחזר ואכל את השנייה בהעלם אחד מביא חטאת ואשם ודאי, בשני העלמות מביא שתי חטאות ואשם ודאי" (פ"ג ה"ב, עמ' 565). המדובר מן הסתם בחתיכת חלב, והתוספתא משלימה את רשימת המקרים. במשנה יש שני מקרים:

1. אכל אחד חתיכה אחת

2. אכלו שניים את שתי החתיכות

ובאה התוספתא להשלים את המקרה הפשוט יותר:

3. אכל אחד את שתי החתיכות.