דפני סוכה כשרין מן הכל עד ואפילו מבעלי חיים. פ"ק דסוכה (דף ז') ופרק מי שהוציאוהו (דף מ"ד) גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל:
ועושה אדם את חבירו עד בשאר ימי החג. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ד):
כתב הראב"ד ז"ל דוקא דופן שלישית וכו' דבתר כוונה דידיה אזלינן עכ"ל: ואני אומר תפס בזה הראב"ד ז"ל לפי שלא חילק כאן באדם כמו שחילק בסמוך לגבי כלים וז"ל וכן עושה בכלים דופן רביעית ביו"ט אבל דופן שלישית לא יעשה אותו בכלים ביו"ט לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביו"ט עכ"ל. והאמת הוא שרש"י ורבותינו בעלי התוספות ז"ל כך פירשו כמ"ש הראב"ד ז"ל אבל פשט התלמוד פרק מי שהוציאוהו גמרא מתני' דפעם אחת לא נכנסו לנמל כלשון ר"מ ז"ל מוכיח דכי אמרינן קשיא אדם אאדם קשיא כלים אכלים שקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא אלא הא והא רבנן וכלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית דיקא נמי דקתני נפלה דפנה ש"מ אלא אדם אאדם קשיא כלומר שאין לחלק בו כמו בכלים בין דופן שלישית לדופן רביעית שהאדם יש לו דעת ויצטרך ללכת משם ולא יסבול לעמוד שם כמו הכלים שמתבטלים ועומדים שם לדעת המעמידם ופרקינן אדם אאדם נמי לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת ע"כ. אלמא לא חילק התם התלמוד באדם בין דופן שלישית לדופן רביעית: