שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב"ד ז"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב"ד וכלשון רבותיו נ"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר"ח ובה"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב"ן ז"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור"מ ז"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:
קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ"ז):