מצא גיטי נשים בזמן שהבעל מודה וכו' עד לא לזה ולא לזה: כתב הראב"ד ז"ל פסקה למילתא וכו': ואני אומר מ"ש כאן הוא לשון הברייתא במצא גט אשה בשוק שהיא הלכה פסוקה תדע דהא מהדר עלה בלשון גופא לברורה שפיר אבל פסקא דמלתא שכתב כאן הראב"ד וחלוקיהן כאשר הן בהלכות הרב אלפס ז"ל הם שמביא גט ואבד ממנו וכולם הנם כתובים לרבינו משה ז"ל וגם הראב"ד ז"ל כתב עליו שם השגות ואני הצלתיו מידו כיד אלהי עלי לטובה וביארתי כל דבריו ביאור יפה וכדעת רבינו יצחק אלפס ז"ל פ' כל הגט וגם ס"פ קמא דמציעא כן חיבר משנת המביא גט ואבד ממנו בחלוקי השיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון ומציאה דלאחר זמן או לאלתר וסוף דעתו להחמיר כיון דלא איפסקא בה הלכתא בהדיא ואח"כ הביא הברייתא כפשוטה ואותו הדרך דרך ר"מ ז"ל ולגלות לך שהם שני ענינים כתב אותה דנפילה מיד המביא פי"ג דהל' גירושין וזאת דמציאה בכאן דומה בדומה ולהראות שהם רחוקות זו מזו:
אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ"ק דמציעא (דף י"ט) והביאור פ"ט דהלכות זכייה ומתנה: