הממשכן בית או שדה ביד חבירו וכו' ואם אמר לו אל תמכרנה וכו' עד הרי זה מותר: כתב הראב"ד ז"ל קשה לי והא אסמכתא היא וכו': ואני אומר יישר כחו שהוסיף ביאור על ביאור כי עיקר הלכה זו פרק איזהו נשך גמרא מתני' דמכר לו את השדה והכי גרסינן לה משכן לו בית משכן לו שדה ואמר לו לכשתרצה ותמכרם לא תמכרם אלא לי בדמים הללו אסור בשויו מותר ושיילינן מאן תנא בדמים הללו אסור ומהדרינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע דלא כרבי יהודה דאי רבי יהודה הא אמר צד אחד ברבית מותר ע"כ ועיניך רואות שהוא לשון ר"מ ז"ל ממש אלא שהוסיף ועל מנת כן אני מלוה אותך והתבונן בעצמך מי הביאו לכך אלא קושיית הראב"ד ז"ל ותירצה כתירוץ הראב"ד ז"ל ממש כדקיימא לן בכוליה תלמודא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ולא רצה לאוקמה להדיא בדאמר לו מעכשיו כלשון הראב"ד י"ל משום דכי מעיינת כולה שמעתין משכחת לה דמיירי בתנאה דהיינו נמי ע"מ ולא מוקי להדיא בדאמר ליה על מנת אלא ההיא דאם אי אתה מביא לי שכתבתי למעלה והפליא לעשות שבירר לשון כולל תנאי ואמוראי והם הם דברי הראב"ד ז"ל לכל בקי אלא שרצה לפרש למי שאינו בקי: