ערב שקידם ופרע לב"ח ה"ז חוזר וגובה מן הלוה וכו' בד"א כשאמר לו לוה וכו' עד חייב לשלם לו כלום: כתב הראב"ד ז"ל אלו דברים שאין הדעת מקבלתן ואין השכל סובלן עכ"ל: ואני אומר דעתנו מקבלתן ומישרתן וראייתן מפרק בתרא דכתובות (דף קח) גבי מתני' דהפורע שטר חובו של חבירו כו' דאסיקנא כחנן דאמר הניח מעותיו על קרן הצבי ובירוש' נמי בפורע שטר חובו של חבירו הכי מייתי לה ומה לי ערב פורע ומה לי איניש אחרינא מאחר שפרע שלא ברשות וכן הסכים וכתב הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל וגם ר"י אלפס ז"ל הביא הירושלמי ג"כ בהלכות שם ותדע שדעת רבינו משה ז"ל בכך שהרי סמכו ענין לוין:
וכן הפורע שטר חובו של חבירו עד ומוחל לו. הוא הדבר אשר כתבתי לך מדעת רבינו יצחק אלפס ז"ל ומן הירושלמי סוף כתובות:
מת הלוה וקידם הערב כו' עד והרי הוא נותן חייבין לשלם. בבבא בתרא (דף קעד) פרק גט פשוט: