1
(לבר' ח', כ"א).
כשבא נח לצאת מן התיבה וכל הבאים עמו בתיבה, א"ל הב"ה: פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה (שם, ט', ז'), א"ל נח: רבון העולם, שמא אתה חוזר ומביא מבול לארץ, א"ל: לא, אני נשבע שלא אביא מבול לארץ, שנ' וירח את ריח הניחח. ילמדנו.
2
מה הוא רע מנעוריו, אמר הב"ה: אתה עשית אותו רע, למה, תינוק בן חמש, ובן שש, בן שמונה, אינו חוטא, ומשהוא גדל הוא מגדיל יצר הרע. אם תאמר אין אדם יכול לשמור את עצמו, אמ' הב"ה אתה עשית אותו רע משגדלת, תינוק היית ולא חטאת, וגדלת וחטאת, וכמה דברים קשים בעולם מיצר הרע ומרים ממנו, ואתה ממתקן, אין לך מר מן התרמוס, ואתה שוקד לשולקן במים וממתקן, וכן החרדל, ודברים רבים, ומה מרים שבראתי אתה ממתקן לצרכך, יצר הרע המסור בידך על אחת כמה וכמה. ילמדנו פ' בראשית.