1
(לבר' ז', י').
ופתח אהל מועד תשבו וגו' (וי' ח', ל"ה). אמר להם משה שמרו אבלות שבעת ימים, שכך שמר הב"ה שבעת ימי אבלות עד שלא הביא המבול. ומנין שנתאבל, דכת' ויתעצב אל לבו (בר' ו', ו'), ואין ויתעצב אלא לשון אבלות, דכת' ואל תעצבו כי חדות י"י מעזכם (נח' ח', י'), באותה שעה שמר שבעת ימי אבלות עד שלא הביא המבול, שנ' ויהי לשבעת הימים (בר' ז', י'). ילמדנו פר' השמיני, ובירושלמי דמשקין.