(לבר' ו', י"ג).
מה ראה הב"ה לאבד עולמו במים ולא באש ולא במגפה. למלך שבנה פלטרין והושיב בהן דיורין אלמים, ובכל יום ויום משכימין ושואלין בשלום המלך ברמיזה ובאצבע. כיון שראה המלך כך, אמ': ומה אלו שהם אלמים כך, אם היו מדברים על אחת כמה וכמה. גרש האלמים והושיב פקחין במקומם. פקחין מיד החזיקו בפלטרין ומרדו במלך ואמרו: פלטרין שלנו הן ולא של מלך. אמ' המלך: אני גרמתי לעצמי, נחזר הפלטרין לראשונים כך מתחלת בריתו של עולם היה העולם מים במים, ולא היה עולה קלוסו של הב"ה אלא מן המים, שנ' מקולות מים רבים וגו' (תה' צ"ג, ד'), ומה היו או', אדיר במרום י"י (שם). אמ' הב"ה: ומה אלו שהן אלמים כך, בני אדם על אחת כמה וכמה. גרש את המים לצד אחד וברא בני אדם. כיון שבאו דור אנוש וחטאו, דור המבול וחטאו, אמ' הב"ה: אני גרמתי לעצמי, נחזיר המים למקומן, הה"ד ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ. ילמדנו.