1
(לבר' מ"ג, י"ד).
ואל שדי וגו'. מה ראה יעקב לברכם באל שדי, ללמדך שהרבה ייסורין עברו עליו. במעי אמו עשו מריב עמו, שנ' ויתרוצצו הבנים וגו' (שם, כה, כ"ב). ברח מפני עשו ללבן, ראה כמה צרות עברו עליו, הייתי ביום אכלני חרב וגו' (שם, ל"א, מ'), צרת דינה, צרת עשו, צרת רחל. אחר כל הצרות בקש לנוח קימעא, הרי צרת יוסף, אחר כך צרת שמעון, אחר כך צרת בנימין. אמר: מי שאמר לשמים ולארץ די, יאמר לצרותי די. ילמדנו.