(לבר' ל"ו, ו').
וילך אל ארץ, זו מלכות רומי רבתי, שבנאה צפו בן אליפז בן עשו, ובא עליו תורנוש מארץ אלישע ונלחם בו והרגו, ושמע עשו הרשע הריגת נכדו ובא לנחמו, לפיכך הניח ארץ מולדתו, הה"ד וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. ילמדנו פ' וישב יעקב.
(לבר' ל"ו, י"ב).
ותמנע היתה פלגש וגו'. וכי לא היה לו ליכתב אלא ייחוסיהן של אומות העולם, ולמה נתעתק הכתוב לכתבן, אלא ללמדך מתחלת בריתו של עולם היה הב"ה נתעסק בייחוסיהן של אומות העולם, שלא יהא להם פתחון פה, להודיע לבריות עקרן ונוולן. כשבא ליחס את בניהם, ובני חם כוש ומצרים (שם, י', ו'), וכוש ילד את נמרוד (שם, ח'), עמד להכעיס, להיות גבור (שם). וכה"א ומצרים ילד את לודים ואת ענמים, ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים (שם, י"ג - י"ד), להודיע שכולם בני זמה. וכן נתעסק בייחוס בני עשו, ואלה תולדות בני עשו (שם, ל"ו, י'), להודיע נוולן, שכך אתה מוצא שהן בני זמה, שנ' תימן אומר צפו וגעתם וקנז, ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו (שם, י"א - י"ב), שנשא את בתו, כיצד, בא על אשתו של שעיר, וכה"א ואלה בני שעיר החורי יושבי הארץ וגו' ואחות לוטן תמנע (שם, כ' - כ"ב), מן האם ולא מן האב, שהיתה מן אליפז. וכן את מוצא בבני שעיר, דכתי' ואלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה (שם, כ'), ולהלן הוא אומר ענה בן צבעון, הוא ענה אשר מצא וגו' (שם, כ"ד), שבא על אמו והוליד ממנה ענה, נמצא שהוא אחיה ובנה, ושוב בא על כלתו ויצאה אהליבמה מבין שניהם, ואלה בני אהליבמה בן ענה בן צבעון אשת עשו (שם, י"ד), ונשאה עשו לאשה. ולפי שהיו כולן בני זמה פרסמן הכתוב והודיע נוולן. רבה.