1
(לבר' ל"א, מ"ב).
זש"ה עטרת זקנים בני בנים וגו' (מש' י"ז, ו'), הצדיקים מתעטרים בבניהם, ותפארת בנים אבותם (שם), ובניהם מתעטרים באבותם. כיצד, אברהם נתעטר בזכות יעקב, כשהשליך אותו נמרוד לכבשן האש, ירד הב"ה להצילו, אמרו לפניו מלאכי השרת: רשל"ע, לזה אתה מציל שעתידין רשעים לצאת ממנו. א"ל: בשביל יעקב בן בנו שעתיד לצאת ממנו אני מצילו, מנין, א"ר ברכיה שכן כתיב לכן כה אמר י"י אל בית יעקב אשר פדה את אברהם (יש' כ"ט, כ"ב), שפדאו מן הכבשן, הרי שנתעטרו האבות בשביל הבנים. ומנין שנתעטרו הבנים בזכות האבות, בשעה שיצא יעקב מאצל לבן, רדף אחריו, נגלה עליו הב"ה בדרך, א"ל: השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע (בר' ל"א, כ"ד), כיון שבאו להתוכח זה עם זה, מה יעקב או' ללבן: לולי אלהי אבי אברהם (שם, מ"ב), הוי אברהם הצילו ליעקב. ילמדנו פ' תולדות יצחק.