Midrash Yelamdenu, Selections from Yalkut Talmud Torah 109

(לבר' כ"ג, א').
ויהיו חיי שרה. זש"ה נוטה שמים ויסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו (זכ' י"ב, א'), למה נוטה שמים ויוסד ארץ מפני שיצר רוח אדם בקרבו, ללמדך שאין העולם נברא אלא בעבור האדם. וכשם ששם קץ לעמידת שמים וארץ, שנ' כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה (יש' נ"א, ו'), כך כשהוא יוצר רוח אדם בקרבו יוצר לו ימיו ושנותיו. וכן דוד או' גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו (תה' קל"ט, ט"ז), מאי ימים יוצרו, אמר דוד: גלמי וצורתו טרם הבראו ראו עיניך, ולא אני לבדי אלא כל בני אדם על ספרך כולם יכתבו, שנבראו ושעתידין להבראות; ימים יוצרו, לאדם, ולא ישלוט באחד מהם ולא יוכל להוסיף על אחד בהם, שבשעה שהוא נותן רוח באדם אומר לו: כך וכך יהיו מספר ימיך, ואם תעשה הישר והטוב בעיני אוסיף על ימיך, שנ' יראת י"י תוסיף ימים (מש' י', כ"ז), ואם תעשה הרע בעיני אקצר את ימיך, שנ' ושנות רשעים תקצרנה (שם). וכן מצינו שנמנו שנותיהם של צדיקים, להודיעך זמנן שקבע להן הב"ה לימי חייהם. וכן הוא אומר בשרה ויהיו חיי שרה וגו'. ילמדנו.