לי נקם ושלם אמ' הקב״ה אני עצמי פורע מהן איני מוסרן לא בידי מלאך ולא בידי שליח לא כשם שנ' בפרעה (שמות ג י) ועתה לך ואש' אל פר' ולא כשם שנ' בסיסרא (שופ' ה כ) מן השמים נלחמו ולא כשם שנ' בסנחריב (מ״ב יט לה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' אלא אני בעצמי פורע מהם אינו מוסרן לא בידי מלאך ולא בידי שליח:
ד״א לי נקם ושלם ואשלם אין כת' כן אלא ושלם אמ' הקב״ה כבר שילמתי לאומ' העולם שכר מצוה קלה שעשו לפני בעולם הזה שנ' (ישע' סה ו - ז) הנה כתובה לפני ומדותי פעולתם ראשונה [ואומ'] (יר' טז יח) ושלמתי ראשונה משנה עונם:
לעת תמ' רג' כמו שנ' (ישע' כו ו) תרמסנה רגל:
כי קר' יום אי' אמ' ר' יוסי מה אם מי שנ' בהם כי קרוב יום אידם הרי הן ממשמשין ובאין מי שנ' בהן (שם כד כב) ומרוב ימים יפקדו על אחת כמה וכמה:
וחש עת' למו מלמד כשהקב״ה מביא פורענות על אומות העולם הוא מביאה עליהם בבת אחת שנ' (חב' א ח) יעופו כנפש חש לאכול אבל כשהוא מביאה לישראל אינו מביאה אלא במותן שנ' (יר' ל י) ואתה אל תירא עבדי יעקב מלמד שהוא מוסרן למלכיות והן מצערין אותן ומשנקין אותן להודיען מה יהיה בסופן שנ' (שם ל יא) ויסרתיך למשפט:
ד״א לעת תמ' רג' לפי שאחז יעקב אבינו בעקיבו שלעשו למדנו שאין בניו שלעשו נופלין עד שיבוא שריד מיעקב ויקצץ רגליהן שלבני עשו מהר שעיר שנ' (דני' ב לד) חזה הוית עד די התגזרת אבן דילא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי לכך נא' לי נקם ושלם לעת תמ' רג':