Midrash Tanchuma Buber, Vayera 6

וה' אמר המכסה אני מאברהם (בראשית יחי ז). ילמדנו רבינו מי שהוא מתרגם לקורא בתורה, מהו שיסתכל בכתב, כך שנו רבותינו המתרגם אסור להסתגל בכתב, והקורא אסור ליתן עינו חוץ מן התורה, שלא ניתנה התורה אלא בכתב, שנאמר וכתבתי על הלחות (שמות לד א), ואסור למתרגם ברבים להסתכל בתורה. אמר ר' יהודה בן פזי, מקרא מלא הוא, כתב לך את הדברים האלה (שם שם כז), הרי המקרא שנתנה בכתב, כי על פי הדברים האלה (שם שם) הרי התרגום שניתן בעל פה. (Gen. 18:17:) THEN THE LORD SAID: SHALL I HIDE FROM ABRAHAM < WHAT I AM DOING >? Let our master instruct us: When someone is translating for one reading the Torah, is it correct for him to look at a written text?²⁷Tanh. Gen. 4:5; PR 5:1; cf. yMeg. 4:1 (74d); Meg. 32a (bar.) Thus have our masters taught: The translator is forbidden to look at a written text, and the reader is forbidden to take his eyes away from the Torah since the Torah was given only in a written text, as stated (in Exod. 34:1): AND I WILL WRITE UPON THE TABLETS. But it is forbidden for the translator to look at the Torah. R. Judah ben Pazzi said: There is a text (Exod. 34:27) which explicitly proves < this injunction >: WRITE DOWN THESE WORDS. Thus, the Scripture was given in writing. (Ibid., cont.:) FOR THESE WORDS ARE BY MOUTH. Here is < a reference to > the translation, which is given by word of mouth.²⁸See Pe‘ah 2:6 (17a); Exod. R. 47:3.

אמר ר' יהודה בר סימון כרתי אתך ברית ואת ישראל (שם), על ידי כתב ועל ידי פה, כי על פי הדברים האלה, אם קיימתה מה שבכתב בכתב, ומה שבעל פה על פה, כרתי אתך, ואת שניתה מה שבעל פה בכתב, ומה שבכתב בעל פה, לא כרתי אתך. אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום בקש משה שתהא אף המשנה בכתב, וצפה הקב"ה על שעתידין אומות העולם לתרגם את התורה ולקרות אותה יונית, והן אומרין אף אנו ישראל, א"ל הקב"ה אכתוב לך רובי תורתי (הושע ח יב) ואם כן כמו זר נחשבו (שם), וכל כך למה, אלא שהמשנה מסטורן שלו של הקב"ה, ואין הקב"ה מגלה מסטורן שלו אלא לצדיקים, שנאמר סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד). וכן אתה מוצא אפילו בשעה שהקב"ה כעס על סדום מפני מעשיהם הרעים, ובקש הקב"ה להפוך את סדום, לא חתם הקב"ה גזר דינם עד שנמלך באברהם, (שנאמר) [מנין ממה שקרינו בענין] וה' אמר המכסה אני מאברהם. R. Judah bar Simon said (Ibid., cont.): I HAVE MADE A COVENANT WITH YOU AND WITH ISRAEL. < It was done > through writing and through word of mouth: FOR THESE WORDS ARE BY MOUTH. If you preserve what is in writing in writing and what is by word of mouth by word of mouth, I HAVE MADE < A COVENANT > WITH YOU. But, < if > you change what is by mouth into writing and what is in writing into word of mouth, I HAVE not MADE < A COVENANT > WITH YOU. R. Judah b. R. Shallum the Levite said:²⁹Tanh. Exod. 9:34. See Exod. R. 47:1; Cant. R. 2:7:1; cf. Hag. 13a; Ket. 111a. Moses wanted the Mishnah also to be in writing, but the Holy One foresaw that the peoples of the world were going to translate the Torah and read it in Greek. Then they would say: We too are Israel. The Holy One said to him (in Hos. 8:12): SHOULD I WRITE THE FULL ABUNDANCE OF MY TORAH (i.e., including the Mishnah) FOR YOU? If so, THEY WOULD HAVE BEEN RECKONED AS STRANGERS. And why all this? Because the Mishnah is a mystery³⁰Gk.: mysterion. belonging to the Holy One, and the Holy One reveals his mystery only to the righteous. Thus it is stated (in Ps. 25:14): THE SECRET OF THE LORD IS FOR THOSE WHO FEAR HIM. And so you find that even when the Holy One was angry over Sodom because of their evil deeds and when the Holy One sought to destroy Sodom, the Holy One did not seal their judgment until he had consulted with Abraham. {Thus it is stated:} [Where is it shown? From what we have read on the matter] (in Gen. 18:17): THEN THE LORD SAID: SHALL I HIDE FROM ABRAHAM < WHAT I AM DOING >?