צרור את המדינים. אע"פ שכתיב בתורה כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום (דברים כ י), אבל אלו לא תדרוש שלומם (שם כג ז). (Numb. 25:17:) HARASS THE MIDIANITES. Even though it is written in the Torah (in Deut. 20:10): WHEN YOU DRAW NEAR UNTO A CITY TO FIGHT AGAINST IT, YOU SHALL OFFER TERMS OF PEACE (shalom) UNTO IT; however, in regard to these <peoples> (according to Deut. 23:7:) YOU SHALL NOT SEEK THEIR WELFARE (shalom) <AND BENEFIT>.23Tanh., Numb. 8:3; Numb. R. 21:5.
ד"א צרור את המדינים. לפי שכתבתי כי תצור אל עיר [וגו'] לא תשחית את עצה (שם שם יט), לאלו לא תעשו כן, אלא חבלו אילנותיהן, וכן אתה מוצא כשהלך יורם לך ישראל ויהושפט מלך יהודה ומלך אדום להלחם במואב ויסובו דרך שבת ימים, ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם (מ"ב ג ט), התחילו בוכים, ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא ה' לשלשת המלכים וגו' (שם שם י), השיבו יהושפט האין פה נביא לה' וגו' (שם שם יא) ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו (שם), להודיע רשעו של יורם שלא היה מודה בו, ויאמר יהושפט יש (אתו) [אותו] דבר ה' וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום (שם שם יב), למה לא נאמר כאן ביהושפט מלך, להודיע ענותנותו של אותו צדיק שלא רצה לירד לפני הנביא בבגדי מלכות, אלא כהדיוט, ויש אומרים מפני שנגזרה גזירה שיהרג עם אחאב, והיה הכתוב מונה לבנו מאותה שעה, לפיכך לא נכתב מלך, ובשכר שירדו לפני הנביא זכו לראות כל אותן נסים, (אמר) [ויאמר] אלישע (למלך) [אל מלך] ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך וגו' (שם שם יג), התחיל מתחנן לפניו, א"ל כי קרא ה' וגו' (שם), ויאמר [אלישע] חי ה' צבאות אשר עמדתי לפניו כי (לולא) [לולי] פני יהושפט [מלך יהודה] אני נושא וגו' (שם שם יד), ועתה קחו לי מנגן [וגו'], כי כה אמר ה' לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים וגו' (שם שם טו יז), מה שהיו צריכין, ועוד אמר להם (המואבים יפלו בידכם) [ונתן את מואב בידכם] והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתומו (שם שם יח יט), אמרו לו והא כתיב לא תשחית את עצה (דברים כ יט), ואתה אומר כן, אמר להם על שאר האומות צוה, וזהו נקלה ובזויה היא, שנאמר ונקל זאת בעיני ה' ונתן את מואב בידכם (מ"ב ג יח), וכתיב לא תדרוש (את) שלומם וטובתם (דברים כג ז), אלו האילנות טובים, לכך נאמר צרור את המדינים. Another interpretation (of Numb. 25:17): HARASS (TsRWR) THE MIDIANITES. Even though I have written (in Deut. 20:19): WHEN YOU BESIEGE (rt. TsWR) A CITY a <LONG TIME> […], YOU SHALL NOT DESTROY ITS TREES,24Numb. R. 21:6. in the case of these (i.e., Moab and and the Ammonites) you shall not do so. On the contrary, their trees you shall destroy. And so you find that, when Joram king of Israel, Jehoshaphat king of Judah, and the king of Edom went to fight with Moab, (according to II Kings 3:9) THEY CIRCLED AROUND ON A SEVEN-DAY MARCH, SO THAT THERE WAS NO WATER FOR THE ARMY OR FOR THE ANIMALS THAT WERE WITH THEM. They began to weep, AND (according to vs. 10) THE KING OF ISRAEL SAID: ALAS, FOR THE LORD HAS SUMMONED <THESE> THREE KINGS <TO GIVE THEM INTO THE HAND OF MOAB>. Jehoshaphat answered (in vs. 11): IS THERE NO PROPHET OF THE LORD HERE …? <THEN ONE OF THE SERVANTS OF THE KING OF ISRAEL ANSWERED> AND SAID: ELISHA BEN SHAPHAT WHO USED TO POUR WATER ON THE HANDS OF ELIJAH IS HERE. <This passage is> to make known the wickedness of Joram, in that he did not acknowledge him. (Vs. 12:) THEN JEHOSHAPHAT SAID: THE WORD OF THE LORD IS WITH HIM. SO THE KING OF ISRAEL, JEHOSHAPHAT, AND THE KING OF EDOM WENT DOWN UNTO HIM. Why is Jehoshaphat not called a king here? In order to make known the humility of that righteous man, in that he did not want to go down before the prophet in royal garb but as a commoner.25Gk.: idiotes. Some also say: It was because an edict had been decreed that he would be killed with Ahab, that the scriptural text has reckoned <the reign of> his son from that hour. For that reason "king" was not written, but as a reward for their going down to the prophet, they attained the right to see all those miracles. (vs. 13:) [THEN] ELISHA SAID (TO) [UNTO] THE KING OF ISRAEL: WHAT HAVE I TO DO WITH YOU? GO UNTO THE PROPHETS OF YOUR FATHER <AND UNTO THE PROPHETS OF YOUR MOTHER>. He began to implore him. He said to him (ibid., cont.): SURELY THE LORD HAS SUMMONED <THESE THREE KINGS TO GIVE THEM INTO THE HAND OF MOAB>. (vss. 14–17:) [ELISHA] SAID: AS THE LORD OF HOSTS LIVES, BEFORE WHOM I STAND, WERE IT NOT THAT I HAVE REGARD FOR JEHOSHAPHAT [KING OF JUDAH], <I WOULD NEITHER LOOK UPON YOU NOR NOTICE YOU>. NOW THEN GET ME A MUSICIAN…. FOR THUS SAYS THE LORD: YOU SHALL SEE NO WIND, NOR SHALL YOU SEE RAIN; YET THAT WADI SHALL BE FILLED WITH WATER…. <So he gave them> what they needed. Moreover, he said to them (in vs. 18–19): {THE MOABITES SHALL FALL AT YOUR HAND} [SO HE WILL GIVE MOAB INTO YOUR HAND]. THUS YOU SHALL SMITE EVERY FORTIFIED CITY AND EVERY CHOICE CITY. YOU SHALL ALSO FELL EVERY GOOD TREE AND STOP UP ALL SPRINGS OF WATER. They said to him: But it is written here (in Deut. 20:19): YOU SHALL NOT DESTROY ITS TREES; yet you are saying <to do> so. He said to them: He gave the command with reference to the rest of the nations, but this one is insignificant, while that one is contemptable, as stated (in II Kings 3:18): THIS ONE IS INSIGNIFICANT IN THE EYES OF THE LORD, SO HE WILL GIVE MOAB INTO YOUR HAND. It is also written (in Deut. 23:7 [6]): YOU SHALL NOT SEEK THEIR WELFARE (shalom) AND BENEFIT. These are the good trees. It is therefore stated (in Numb. 25:17): HARASS THE MIDIANITES.