Midrash Tanchuma Buber, Miketz 11

[ואל שדי יתן לכם רחמים וגו' (בראשית מג יג). ילמדנו רבינו עד כמה תפלות חייב אדם להתפלל ביום, כך שנו רבותינו, אין מתפללין יותר מג' תפלות שתקנו אבות העולם, אברהם תיקן תפלת שחרית, שנאמר וישכם אברהם בבוקר [אל המקום אשר עמד שם] (בראשית יט כז), יצחק תיקן תפלת מנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב (שם כד סג), יעקב תיקן תפלת ערבית, שנאמר ויפגע במקום (שם כח יא), ואף דניאל כתיב ביה וזמנין (תלתא) [תלתה] ביומא [הוא ברך על ברכוהי] (דניאל ו יא) ולא פירש באיזה שעה, בא דוד ופירש ערב ובוקר וצהרים וגו' (תהלים נהי ח), לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפלות ביום, ור' יוחנן אמר ולואי מתפלל אדם והולך כל היום כולו. שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש מהו להתפלל בכל שעה, אמר ליה אסור, אמר ליה למה, אמר ליה שלא תהא נוהג קלות ראש בגבורה, לא קיבל ממנו, מה עשה, השכים אצלו, א"ל קירי בדא, לאחר שעה נכנס אצלו, א"ל (אמנה רטוק) [אמפרטור], לאחר שעה א"ל שלום עליך המלך, א"ל מה את מבזה על המלכות, א"ל ישמע אזניך מה שאתה מוצא מפיך, ומה אתה בשר ודם השואל בשלומך בכל שעה, אתה אומר כך, המבזה מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה, שלא יהא מטריח בכל עת. (Gen. 43:14:) AND³⁵Sections 11, 12, and 13 are missing from Buber’s Oxford MS and are added by Buber from Codex Vaticanus Ebr. 34. MAY GOD ALMIGHTY GRANT YOU MERCY. Let our master instruct us: How many Tefillot³⁶The Tefillah, also called the Eighteen Benedictions or the ‘Amidah, forms the central intercession of the Jewish liturgy. is one obligated to pray in a day?³⁷Tanh., Gen. 10:9. Thus have our masters taught: One does not pray more than the three Tefillot which the ancestors of the world instituted.³⁸Ber. 26b (bar.); yBer. 4:1 (7a); cf. Ber. 4:1; Abraham instituted the morning Tefillah, as stated (in Gen. 19:27): NOW ABRAHAM WENT EARLY IN THE MORNING UNTO THE PLACE WHERE HE HAD STOOD ('MD) BEFORE THE LORD. Isaac instituted the Tefillah of the minhah (the Tefillah in the afternoon), as stated (in Gen. 24:63): NOW ISAAC WENT OUT TO BOW DOWN (rt.: SWH) IN THE FIELD TOWARD EVENING. Jacob instituted the evening Tefillah, as stated (in Gen. 28:11): WHEN HE CAME (rt.: PG')³⁹The parallel text in the traditional Tanhuma (Gen. 10:9) explains that ‘MD, SWH, and PG‘ all denote prayer and finds the evidence in Ps. 106:30, Ps. 102:1, and Jer. 7:16 respectively. TO A CERTAIN PLACE.⁴⁰See Acts 10:9. Now it is also written about Daniel (in Dan. 6:11): AND THREE TIMES A DAY [HE KNELT ON HIS KNEES]. But < the text > did not explain at what hour. David came and explained (in Ps. 55:18 [17]): EVENING, MORNING, AND NOON < I COMPLAIN AND MOAN; AND HE HEARS MY VOICE >. Therefore, one is not authorized to pray more than three Tefillot in a day.⁴¹TBer. 3:8; Ber. 31a; see yBer. 4:1 (7a). But R. Johanan said: And would that one might go on praying all day long!⁴²Cf. Deut. R. 2:1 and M. Sam. 2, which argue against reciting the three services at one time. Antoninus asked Our Holy Rabbi: Is it permitted to pray at every hour? He said to him: It is forbidden. He said to him: Why? He said to him: Lest you treat the Most High with frivolity. He did not accept < this answer > from him. What did he do? He went to him early in the morning. He said to him: Greetings, Lord.⁴³Gk.: Kyrie chaire. An hour later he came in to him. He said to him: {'MNH RTWQ} [Imperator]!⁴⁴The Latin word originally designated a general, but in imperial times imperator became the title of Roman emperors. Buber has taken this reading from the traditional Tanhuma because he can make no sense of his manuscript, which reads: ’MNH RTWQ. An hour later he < again > said to him: Shalom to you, O King. He said to him: Why are you being disrespectful to the monarchy? He said to him: Let your ears hear what you are putting forth from your mouth. If you, who are flesh and blood, say this in the case of someone who asks after you every hour, how much the more so in the case of one who is disrespectful to the Supreme King of Kings, the Holy One. Thus one should not bother him all the time.

ר' יוסי בן חלפתא אומר עתים הם להפלה, שנאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים סט יד), אימתי עת רצון שעה שהצבור מתפללין, לפיכך צריך אדם להשכים לתפלה, שאין לך גדולה מן התפלה, שהרי משה נגזר עליו שלא יכנס לארץ, ושלא לראותה, ועל שהרבה בתפלה ויראהו ה' את כל הארץ וגו' (דברים לד א), וכן חזקיה נתפלל וביטל הגזירה, ואף יעקב ששלח בניו למצרים נתפלל עליהן, ואל שדי יתן לכם רחמים. R. Jose ben Halafta says: There are times for the Tefillah, as stated (in Ps. 69:14 [13]): BUT AS FOR ME, LET MY TEFILLAH COME TO YOU LORD AT AN ACCEPTABLE TIME.⁴⁵yMak. 2:7 (31d); Lam. R. 3:43 (9); M. Pss. 65:4; PRK 24 (or 25):2. When is an acceptable time? When the community prays. One must therefore arise early for the Tefillah since you have nothing greater than the Tefillah. So look at Moses. It was decreed against him that he not enter the land and that < he was > not to see it. But, because he was frequent in prayer (tefillah), (according Deut. 34:1): THE LORD SHOWED HIM THE WHOLE LAND…. And thus did Hezekiah pray and annul the decree < of death against himself > (in I Kings 20:1-11). So also Jacob, when he sent his sons to Egypt, prayed over them (in Gen. 43:14): AND MAY GOD ALMIGHTY GRANT YOU MERCY.