Midrash Tanchuma Buber, Korach 19

לא חמור אחד מהם נשאתי (שם טז טו). מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי, בנוהג שבעולם דם שהוא עשה בהקדש נוטל שכרו מן ההקדש, בשעה שהייתי יורד ממדין דמצרים, היה דרכי ליטול מהם חמור, שבשביל צורכיהם אני יורד ולט נטלתי, וכן שמואל הצדיק אמ הננו ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי (ואת חמור) [וחמור] מי לקחתי (ש"א יב ג), שור שהייתי מקריב לקרבנותיהם, ומבקש רחמים עליהם, וכן למשוה עליהם מלך משלי היה, שנאמר עגלת בקר תקח בידך וגו' (שם טז ב), וכן הוא אומר כי זבח היום לעם בבמה (שם ט יב), ולא נטלתי משלהם, ובשעה שהייתי חוזר ועושה את דיניהם וצורכיהם והולך וסובב עיירות, שנאמר והלך מדי שנה בשנה וגו' (שם ז טז), דרך העולם בעלי דינין הולכין אצל הדיין, ואני הייתי הולך וסובב מעיר לעיר וממקום למקום, וכן אמר משה לישראל כי יהיה להם דבר בא אלי (שמות יח טז), ואני לא עשיתי כן, אלא אני מטריח והולך אצלם, ולא הרעותי (לאחד) [את אחד] מהם (במדבר טז טו), שלא חייבתי את הזכאי, ולא זכיתי את החייב, כשראה משה שעמדו בגאותם ובמרדיהם, ויאמר משה לקרח אתה וכל עדתך וגו', וקחו איש מחתתו וגו', ויקחו איש את מחתתו וגו' (שם שם ט זיז יח), הלך קרח כל אותה הלילה, והיה מטעה את ישראל, ואומר להם מה אתם סבורים שאני עוסק ליטול הגדולה לעצמי, אני מבקש שתהא הגדולה חוזרת על כולנו, שמשה נטל גדולה לעצמו, וכהונה גדולה נתן לאהרן אחיו לחק עולם, והיה הולך ומפתה כל שבט ושבט כראוי לו, עד שנשתתפו עמו, מנין שבשעה שנכנסו ובאו עמו, מיד וידבר ה' וגו', הבדלו וגו', ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל בשר וגו' (שם שם כ כא כב), אמרו לפניו רבש"ע, מלך שמרדה עליו מדינה, שעמדו וקיללו את המלך, או שלוחיו עשרה או עשרים מהן, משלח לגיונותיו, ועושה בה אנדרולומוסיא, והורג הטובים עם רעים, לפי שאינו מכיר בהם, מי מרד ומי לא מרד, מי כיבד את המלך וי קיללו, אבל אתה יודע מחשבותיו של כל אדם, ומה הלבבות והכליות יועצות, ואתה יודע מי חטא ומי לא חטא, ואתה יודע רוח של כל אחד ואחד, לכך נאמר אל אלהי הרוחות לכל בשר, אמר להם הקב"ה יפה אמרתם, אני מודיע את הדבר מי חטא ומי לא חטא. (Numb. 16:15, cont.:) <Moses continued:> I HAVE NOT TAKEN ONE DONKEY FROM THEM. That which I had a right to take I did not take. By universal custom, one who works in the sanctuary receives wages from the sanctuary.³⁷See I Corinthians 9:13. <In my case, however,> when I went down from Midian to Egypt I had a right to take a donkey from them, since it was on behalf of their needs that I was going down <there>; but I did not take <one>. Similarly also did Samuel the Righteous say (in I Sam. 12:3): HERE AM I;³⁸The translation follows the Masoretic Text. Buber’s HERE ARE WE is almost certainly in error. TESTIFY AGAINST ME BEFORE THE LORD AND BEFORE HIS ANOINTED. WHOSE OX HAVE I TAKEN? OR WHOSE DONKEY HAVE I TAKEN? When I sacrificed an ox for their offerings to seek mercy for them and likewise for anointing a king over them, it belonged to me, as stated (in I Sam. 16:2): TAKE A HEIFER WITH YOU…. And similarly it says (in I Sam. 9:12): BECAUSE THE PEOPLE HAVE A SACRIFICE TODAY AT THE HIGH PLACE. But I took nothing from what belonged to them. Also when I went back to handle their lawsuits and their <other> needs, and when I made the circuit of the cities, as stated (in I Sam. 7:16): AND HE WENT <ON A CIRCUIT> YEAR BY YEAR <TO BETHEL, GILGAL, AND MIZPAH; AND HE JUDGED ISRAEL IN ALL THOSE PLACES, although> by universal custom litigants go to the judge, I went around from city to city and from place to place.³⁹The midrash is also making a point that he traveled on his own donkey. Now even Moses said to Israel (in Exod. 18:16): WHEN THEY HAVE A MATTER, IT COMES UNTO ME. But I (Samuel) did not act in this way. Instead I took the trouble to go to them. (Numb. 16:15, cont.:) AND I HAVE NOT HARMED A SINGLE ONE OF THEM, in that I neither convicted the innocent nor acquitted the guilty. When Moses saw that they continued in their pride and in their rebellious acts, THEN (according to Numb. 16:16–18) MOSES SAID UNTO KORAH: <TOMORROW> YOU AND ALL YOUR COMPANY <ARE TO BE PRESENT BEFORE THE LORD: YOU, THEY, AND AARON >; AND LET EACH ONE TAKE HIS CENSER…. SO EACH ONE TOOK HIS CENSER…. Then Korah went about all that night and led Israel astray. Now he would say to them: What do you suppose? That I am busy obtaining greatness for myself? I wish for greatness to go the rounds to all of us, while Moses has taken greatness for himself and has given the high priesthood to his brother Aaron as an eternal statute.⁴⁰Below, Numb. 5a:2. So did he go about seducing each and every tribe as it suited him, until they took his side. How is it shown? Because when (according to vs. 19) they entered and came with him, immediately (we read in Numb. 16:20–22): THEN THE LORD SPOKE <UNTO MOSES AND UNTO AARON, SAYING>: SEPARATE YOURSELVES <FROM THE MIDST OF THIS CONGREGATION, SO THAT I MAY CONSUME THEM IN A MOMENT>. BUT THEY FELL ON THEIR FACES AND SAID: O GOD, THE GOD OF ALL HUMAN SPIRITS, <SHALL ONE PERSON SIN AND YOU BECOME ANGRY WITH THE WHOLE CONGREGATION>? They said to him:⁴¹Tanh., Numb. 5:7, cont.; Numb. R. 18:11. Sovereign of the World, in the case of a king, when a province rebels against him, when they persist in cursing the king or his deputies, ten or twenty of them, he sends out his legions⁴²Lat.: legiones. and carries out reprisals⁴³Gk.: androlempsia (=androlepsia). against it. So he kills the good with the evil, because he does not know who among them has rebelled and who has not rebelled, who has honored the king and who has cursed him. You, however, know the thoughts of every person, even what the hearts and the reins counsel. So you know who has sinned and who has not sinned, for you know the spirit of each and every person. It is therefore stated (in Numb. 20:22): O GOD, THE GOD OF ALL HUMAN SPIRITS. The Holy one said to them: You have spoken well. I am making the matter known, who has sinned and who has not sinned.