ויאמר ה' אלי לאמר, רב לכם סוב את ההר הזה, ואת העם צו לאמר וגו' (דברים ב ב ג ד). זש"ה למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד (תהלים ס א), אימתי בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה (שם שם ב), והלא כבר נאמר [ויך כל זכר באדום] כי (ששה) [ששת] חדשים ישב שם יואב וגו' (מ"א יא טז), ואחר כך אומר וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח (תהלים ס ב), זש"ה קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד וגו' (ישעיה נ ח), נתן הקב"ה תורה לישראל כדי שיזכו בה לכל האומות, אתה מוצא שיואב היה ראה סנהדרין, שנאמר (ואלה) [אלה] שמות הגבורים אשר לדוד יושב בשבת תחכמוני ראש [השלישי] (ש"ב כג ח), זה יואב, ודוד חכם מן הכל, שנאמר ואדוני חכם [כחכמת מלאך אלהים] (שם יד כ), ולא היו עושין דבר אלא על פי סנהדרין, שנאמר למנצח על שושן עדות מכתב לדוד (תהלים ס א), שושן עדות אלו סנהדרין, שנאמר סוגה בשושנים (שה"ש ז ג), עדות על שם התורה, שנקראת עדות, מכתם זה דוד, שעשה עצמו מך, ותם על שהלך בתמימות עם קונו, אימתי בהצותו את ארם נהרים, מהון כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים, יצאו לקראתו, אמרו לו אתה מבני בניו של יעקב, ואנו מבני בניו של לבן, והרי תנאי שלהם [קיים], דכתיב עד הגל הזה (בראשית לא נב), כששמע יואב חזר אצל דוד, א"ל מה אתה אומר הרי תנאו שבועת יעקב אבינו, מיד הושיבו סנהדרין שושן עדות, [ללמד] למדוהו ואמרו באמת כך היה, אלא הם עברוהו תחילה, בלעם הרשע מפני מה עבר, לא כך אמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב וגו' (במדבר כג ז), וכושן רשעתים לא שיעבד בנו, שנאמר ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמונה שנים (שופטים ג ח), הם הרשיעו עלינו שתי רשעיות, כיון (שהודו) ,שהורו] לו ב"ד, מיד חזר עליהם והרגן, שנאמר בהצותו את ארם נהרים וגו' (תהלים ס ב), לא עם ארם עשה מלחמה, מהו ויך את אדום (שם), היה צריך לומר ארם, ולא אדום, אלא כשבא יואב להלחם עם ארם, עמדו עליו בני אדום, ואמרו לו לא אמר לכם הקב"ה אל תתגרו בם (דברים ב ד), השיבם יואב לא כך אמר לנו אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו (שם ב ג), הניחו אותנו לעבור ולא רצו, אמר יואב אם נחריב אדום עכשיו אין אנו מוצאים בחזירתנו לא אכילה ולא שתיה, אלא נניח אותם עד שנכה את ארם ונחזור עליהם, לכך נאמר וישב יואב ויך את אדום וגו' (תהלים ס ב), אמר הקב"ה אתם החריבו את אדום קימעא קימעא, כיון שיגיע זמן אני אכלה ואחריב אותה, שנאמר וירשו (את) הנגב (ואת ההר) [את הר] וגו' (עובדיה א יט), ואומר וגלות החל הזה וגו' (שם שם כ) ואומר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (שם שם כא), באותה שעה והיתה לה' המלוכה (שם). (Deut. 2:2–4:) THEN THE LORD SPOKE UNTO ME, SAYING: YOU HAVE HAD ENOUGH OF GOING ABOUT THIS HILL COUNTRY. <TURN NORTH. > NOW CHARGE THE PEOPLE, SAYING: <YOU ARE PASSING THROUGH THE TERRITORY OF YOUR KINDRED, THE CHILDREN OF ESAU, WHO DWELL IN SEIR. THOUGH THEY WILL BE AFRAID OF YOU, YOU ARE TO BE VERY WARY.> This text is related (to Ps. 60:1): TO THE DIRECTOR: ACCORDING TO SHUSHAN EDUTH; A MIKHTAM OF DAVID; FOR INSTRUCTION. When? (According to vs. 2) WHEN HE HAD STRUGGLED WITH ARAM-NAHARAIM AND ARAM-ZOBAH.³Tanh., Deut. 1:3; see Gen. R. 74:15. Now was it not already stated (in I Kings 11:15–16): [AND HE (Joab) SMOTE EVERY MALE IN EDOM;] FOR JOAB <AND ALL ISRAEL> STAYED THERE SIX MONTHS, <UNTIL HE HAD ANNIHILATED EVERY MALE IN EDOM>? Still it says next (here in Ps. 60:2, cont.): JOAB RETURNED AND SMOTE <TWELVE THOUSAND> EDOMITES IN THE VALLEY OF SALT. This text is related (to Is. 50:8): MY VINDICATOR IS AT HAND. WHO WILL CONTEND WITH ME? LET US STAND TOGETHER…. The Holy One gave Torah to Israel, so that through it they would attain vindication before all peoples. You find that Joab was head of the Sanhedrin,⁴Gk.: Synedrion. as stated (in II Sam. 23:8) {AND} THESE ARE THE NAMES OF THE WARRIORS WHOM DAVID HAD: ONE WHO SITS IN THE SEAT OF WISDOM.⁵These words are commonly understood as the proper name, JOSHEB-BASSHEBETH, A TAHCHEMONITE, but this and other citations of the verse in rabbinic literature tend to understand the verse as translated here. See above, Tanh. (Buber), Gen. 4:12, and the note there; also Tanh. (Buber), Numb. 10:9.: Cf. MQ 16b, for an interpretation that identifies this sage with David himself. This was Joab; but David was wiser than all, since it is stated (in II Sam. 14:20 with reference to David): MY LORD IS AS WISE [AS THE WISDOM OF AN ANGEL OF GOD.] Still, they only acted on something in accord with the Sanhedrin, as stated (in Ps. 60:1): TO THE DIRECTOR: ACCORDING TO SHUSHAN EDUTH (i.e., LILY OF WITNESS); A MIKHTAM OF DAVID. SHUSHAN EDUTH refers to the Sanhedrin, since it is stated (in Cant. 7:3): <YOUR BELLY IS A HEAP OF WHEAT> FENCED IN WITH THE LILIES (shoshanim). WITNESS (EDUTH) <is mentioned> because of the Torah, which is called a witness.⁶For this interpretation, see William G. Braude, The Midrash on Psalms (“Yale Judaica Series,” 13; New Haven: Yale, 1959), vol. 2, p. 477, n. 2 on Ps. 60, who explains that wheat symbolizes Torah and lilies represent the sages. Thus SHUSHAN EDUTH, “Lily of Witness,” alludes to the sages in the Sanhedrin, who teach from their knowledge of the Witness or Torah. See also above, Tanh. (Buber), Exod 9:1; Numb. 1:4, and the notes there. MIKHTAM refers to David, who made himself humble (Makh) and innocent (tam), because he walked in innocence with his Creator. When? (According to Ps. 60:2) WHEN HE HAD STRUGGLED WITH ARAM-NAHARAIM. What does that mean? When Joab went to fight with ARAM-NAHARAIM, they came out toward him. They said to him: You are one of the children of Jacob, but we are from the children of Laban. Now here is their confirmed agreement, as written (in Gen. 31:52): THIS MOUND IS A WITNESS, <AND THE PILLAR⁷Matstsebah. Cf. Braude, ibid., n. 1 to Ps. 60, who suggests that the mikhtam of Ps. 60:1 may denote a pillar. IS A WITNESS THAT I WILL NOT PASS BEYOND THIS MOUND AND THIS PILLAR UNTO YOU WITH EVIL INTENT>. When Joab heard <that>, he returned to David. He said to him: What do you say to that? Here is our ancestor Jacob's sworn agreement. They immediately convened a Sanhedrin, (in the words of Ps. 60:1) A SHUSHAN EDUTH (i.e., LILY OF WITNESS) < … > [FOR INSTRUCTION]. They instructed him and said: It really was so, but they transgressed it first. Why did Balaam the Wicked transgress it? Does it not say so (in Numb. 23:7): IT IS FROM ARAM THAT BALAK HAS BROUGHT ME, THE KING OF MOAB <FROM THE HILLS OF THE EAST> …? Moreover, did not Cushan-rishathaim (of Aram-naharaim) enslave us, as stated (in Jud. 3:8): AND THE CHILDREN OF ISRAEL SERVED CUSHAN-RISHATHAIM EIGHT YEARS? <Thus> they have committed two wicked acts against us. When the court had so {thanked} [instructed] him, he immediately turned back against them and slew them, as stated (in Ps. 60:2): WHEN HE HAD STRUGGLED WITH ARAM-NAHARAIM <AND ARAM-ZOBAH, JOAB RETURNED AND SMOTE EDOM, TWELVE THOUSAND, IN THE VALLEY OF SALT>. Did he not make war with Aram (i.e., Syria)? What is the meaning of AND SMOTE EDOM? It should have said "Aram" and not EDOM.⁸In Hebrew block letters “Aram” and “Edom” look almost identical. It is simply that when Joab came to fight with Aram, the children of Edom stood up to him and said to him: Did not the Holy One say to you (in Deut. 2:5): DO NOT ENGAGE THEM IN BATTLE? Joab answered them: Did he not say this to us (in vs. 4): YOU ARE PASSING THROUGH THE TERRITORY OF YOUR KINDRED, THE CHILDREN OF ESAU? Allow us to pass! But they did not want to <do so>. Joab said to them: If we eradicate Edom now, we shall find nothing to eat or drink on our return. Instead let us leave them alone until we have smitten Aram, and then we shall turn back against them. It is therefore stated (in Ps. 60:2 [1]): <WHEN HE HAD STRUGGLED WITH ARAM-NAHARAIM <AND ARAM-ZOBAH,> JOAB RETURNED AND SMOTE EDOM, TWELVE THOUSAND, IN THE VALLEY OF SALT>. The Holy One said: You are to eradicate Edom little by little. When the time comes, I will destroy and eradicate it, as stated (in Obad. vs. 19): {HE SHALL TAKE POSSESSION OF THE NEGEB AND THE MOUNTAIN} [THE NEGEB SHALL TAKE POSSESSION OF THE MOUNTAIN OF] <ESAU>…. It also says (in vs. 20): AND THE EXILES IN THIS ARMY <OF THE CHILDREN OF ISRAEL>…. And it says (in vs. 21): FOR SAVIORS SHALL GO UP ON MOUNT ZION TO JUDGE THE MOUNTAIN OF ESAU. At that time (ibid., cont.): THE KINGDOM SHALL BELONG TO THE LORD.