Midrash Tanchuma Buber, Appendix to Sh'lach 3

[עד אנה ינאצוני העם הזה וגו']. זש"ה מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים (ישעיה ה ד), אמר הקב"ה מה טובות בראתי בתוך עולמי לא עשיתי לכם, ובאותה הטובה שעשיתי עמכם הייתם מכעיסים אותי, הוצאתי אתכם ממצרים ובאתי לים, ועשיתי אותו כמלוא טיט, שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבקוק ג טו), והיו מהלכים בו, ואומרים זה לזה פלוני ראובן איכן אנו, אין אתם יודעים מטיט ולבנים הוציאנו, ולטיט החזירנו, שנאמר וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים (שמות א יד), וכן דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבקוק שם), אמר להן הקב"ה בטובה שהבאתי עליכם בה אתם מכעיסים אותי, באו למדבר והורדתי לכם את המן ארבעים שנה, ולא נצטרך אחד מהן לנקביו אותן מ' שנה, אלא אוכלים את המן, והוא נעשה להם בשר, שנאמר לחם אבירים אכל איש [וגו' וימטר עליהם כעפר שאר וגו'] (תהלים עח כה כז), שהיה נעשה בהם אברים ובשר, ובו הכעיסו אותתו, רואין עצמן שלא צרכו לצאת כבני אדם, והתחילו אומרים זה לזה אין אתה יודע יש לנו עשרים יום ושלשים [יום] שלא עשינו צורכינו מה הוא כך, אדם שאינו עושה צרכו ד' ימים או ה' [ימים] אינו מת או נבקע, ואנו נפשנו קצה בלחם הקלוקל (במדבר כא ה), למה נאמר הקלוקל, שהיה קל בתוך מעיהם. [(Numb. 14:11:) HOW LONG WILL THIS PEOPLE SCORN ME?: This text is related (to Is. 5:4): WHAT ELSE IS THERE TO DO FOR MY VINEYARD THAT I HAVE NOT DONE FOR IT? WHEN I HOPED FOR IT TO PRODUCE GRAPES, WHY DID IT PRODUCE SOUR GRAPES?⁸The beginning of this section is not found in Numb. R. The Holy One said: <Consider> what good things I have created within my world! Did I not make them for you? Yet with the very good that I made for you, you provoked me. I brought you out of Egypt. Then when I came to the sea, I made it as if it were full of clay.⁹Exod. R. 24:1; cf. Tanh., Numb. 4:13. Thus it is stated (in Hab. 3:15): YOU TROD THE SEA WITH YOUR HORSES, THE MORTAR OF MANY WATERS. They walked in it and talked to each other. A certain Reubenite said: Where are we? Do you not know that he has brought us away from clay and bricks and returned us to clay? Thus it is stated (in Exod. 1:14): AND THEY MADE THEIR LIVES BITTER WITH HARD LABOR AT MORTAR AND BRICKS. So similarly (in Hab. 3:15): YOU TROD THE SEA WITH YOUR HORSES, THE MORTAR OF MANY WATERS. The Holy One said to them: Yet with the good that I brought upon you, you provoked me. When they came to the desert, I brought the manna down to you for forty years.¹⁰With this sentence, the text again parallels Numb. R. 16:24. Moreover, none of them had to ease nature for those forty years. Rather when they ate the manna, it <simply> became flesh for them, as stated (in Ps. 78:25, 27) EACH ONE ATE THE BREAD OF THE MIGHTY (rt.: 'BR); [….AND HE RAINED DOWN MEAT UPON THEM LIKE DUST….] When <the manna> became body members (rt.: 'BR) and flesh,¹¹Numb. R. 7:4; Mekhilta deRabbi Ishmael, Wayassa‘ 4 (on Exod. 16:15); Sifre to Numb. 11:4 (88); Yoma 74b. they provoked him with it. Seeing for themselves that they did not have to go out <to ease nature> like <other> humans, they began saying to each other: Do you not know that we have had twenty days, even thirty [days], without easing nature? What is this? When a person does not ease nature for four or five days, does he not die or burst open? Now as for us, (according to Numb. 21:5), OUR SOUL LOATHES THIS MISERABLE FOOD. Why was it said to be MISERABLE (rt.: QLL)? Because it was light (rt.: QLL) within their bowels.

אמר הקב"ה במה שהטבתי להם בו הכעיסו אותי, שנאמר מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי וגו' (ישעיה ה ד), הלכו המרגלים וראו את הארץ, ואת מוצא שבכל מקום שישראל הולך ניכר הוא, שנאמר כל רואיהם יכירום וגו' (שם סא ט), אלא אמר הקב"ה אם רואים הם הורגים אותם, אלא מה אני עושה, על כל מדינה ומדינה שהיו המרגלים נכנסים לתוכה, היה ראש המדינה ניגף, או מלכה [היה ניגף], כדי שיהו עסוקים להוציא מתיהם, ואינם נותנין דעתם למרגלים, שלא יהרגו אותם, נכנסים וראו את הארץ, ובדקו אותה שהיא יפה, ראה טובה מה שעשיתי עמהם, ובה הכעיסו אותי, כשבאו אצל משה ואצל ישראל, מה אמרו, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וגו' (במדבר יג לב), התחיל הקב"ה צווח מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי וגו'. The Holy One said: In whatever <way> I did well for them, in <that way> they provoked me. It is so stated (in Is. 5:4): WHAT ELSE IS THERE TO DO FOR MY VINEYARD THAT I HAVE NOT DONE FOR <IT?>…. The spies went and looked at the land. Now you find that wherever Israel goes they are recognized. It is so stated (in Is. 61:9): ALL WHO SEE THEM SHALL RECOGNIZE THEM…. However (in the case of the spies), the Holy One said: If they see them they will kill them. So what shall I do? In the case of each and every province into which the spies entered, the head of a province was afflicted with plague, or its king [was smitten with plague], in order that they would be occupied with bringing out their dead and not pay attention to the spies.¹²Above, Numb. 4:13; below, Numb. 4a:10. Thus they would not kill them. When they entered and looked at the land, they explored it <and found> that it was beautiful. Look at how well I treated them! Yet by this <very land> they provoked me. When they came to Moses and to Israel, What did they say (in Numb. 13:32)? THE LAND THROUGH WHICH WE PASSED, IN ORDER TO EXPLORE IT, IS A LAND THAT EATS UP ITS INHABITANTS…. The Holy One began to cry out (in Is. 5:4): WHAT ELSE IS THERE TO DO FOR MY VINEYARD THAT I HAVE NOT DONE FOR IT?….