ד"א כי תבואו אל ארץ מושבותיכם וגו'. אמר ר' זכאי דשאב, אמרו ישראל רבש"ע בכל מקום אתה קורא אותה [ארץ כנען וכאן] ארץ מושבותיכם, אמר להם הקב"ה חייכם לאבותיכם נתתי אותה, לאברהם ליצחק וליעקב, לאברהם אמרתי לזרעך אתן את הארץ הזאת (בראשית כד ז), ליצחק אמרתי גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות הל וגו' (שם כו ג), וליעקב אמרתי הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך (שם כח יג), והבן יורש את האב, לפיכך אמר אליהם כי תבואו אל ארץ מושבותיכם. Another interpretation (of Numb. 15:2): WHEN YOU COME UNTO THE LAND OF YOUR HABITATIONS…. R. Zakkay of Sha'av (in Galilee) said: Israel said: Sovereign of the World, in every <other> place you call this [the Land of Canaan, but here (in Numb. 15:2)] <it is> THE LAND OF YOUR HABITATIONS.43Numb. R. 17:3. The Holy One said to them: By your life, I gave it to your ancestors, to Abraham, to Isaac, and to Jacob: To Abraham I said (in Gen. 24:7): TO YOUR SEED I SHALL GIVE THIS LAND.44Cf. Galatians 3:16. To Isaac I said (in Gen. 26:3): RESIDE IN THIS LAND, AND I WILL BE WITH YOU AND BLESS YOU, FOR TO YOU AND TO YOUR SEED I WILL GIVE ALL THESE LANDS…. To Jacob I said (in Gen. 28:13): THE LAND ON WHICH YOU ARE LYING I WILL GIVE TO YOU AND TO YOUR SEED. Since the son inherits from the father, he therefore said unto them (in Numb. 15:2): WHEN YOU COME UNTO THE LAND OF YOUR HABITATIONS.