וישב ישראל בשטים. זה שאמר הכתוב לפני שבר גאון (משלי ט"ז י"ח), לפי שראו ישראל כל אותם הטובות שהי' להם נתגאו, ומה טובות היו, המן הי' יורד להם, והבאר עולה להם, וענני הכבוד מקיפים אותם, וכל שונאיהם נופלים לפניהם, ובלעם בא לקללם ונהפכה להם הקללה לברכה, כיון שראו עצמם נתגאו, מיד התחילו נחשדים על העריות, שנאמר וישב ישראל בשטים, ומה היה, ויהיו המתים במגפה ארבה ועשרים אלף, לקיים מה שנאמר וישב ישראל בשטים:
ד"א וישב ישראל בשטים. ואין ישיבה שאין בה צרה. בוא ולמד מתחלת העולם מה כתיב ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן (בראשית ד' ט"ו), מה כתיב שם נע ונד תהיה בארץ (שם שם יב). וכן כתיב ביעקב וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' (שם לז א), באת עליו צרתו של יוסף שנאמר אלה תודלות יעקב יוסף וגו' (שם שם ב). וכן אתה מוצא שלא נמכר יוסף אלא על ידי ישיבה, שנאמר וישבו לאכל לחם וגו' (שם שם כה), וכן במעשה העגל מה כתיב וישב העם לאכול ושתה וגו' (שמות לב ו), ואף כאן ע"י ישיבה באת עליהם המגפה, שנאמר וישב ישראל בשטים:
ד"א וישב ישראל וגו'. בלק ובני פלטין שלו העמידו את בנותיהם בשוק של זונות, כמו שיעץ עליהם בלעם הרשע, ועשו שם אוהלים, והיו מקשטים את הנערות, ומעמידין אותם בפנים, והזקנות עומדות מבחוץ, והי' אדם מישראל הולך ליטול מהם חפץ, והיו הזקנות אומרות להם יכנס לפנים, ואני מראה לך פנים יפות, וכיון שהי' נכנס רואה אותה יושב ומקושטת ומתחלה היין של גוים הי' מותר לישראל, ומאותו היום נאסר, והית' הנערה מוזגת לו מן היין העמוני שהוא יפה ומפתה אל הלב ואת הגוף לזנות, והוא מקבל מידה ושותה מאותו היין שמביאו לזנות, שנאמר זנות יין ותירוש (הושע ד יא), מיד הי' יצר הרע נכנס בלבו, והוא אומר השמיעי לי, והיתה מוציאה ע"ז מתו פונדתה ואומרת לו השתחוה לזאת ואני נשמעת לך, הוא אומר לה לע"ז איני משתחוה, והיא אומרת לו אין אתה מגלה עצמך לי, מה הבדל בין שתתגלה לי, בין שתתגלה לע"ז, כי פעור זו היא עבודתו, שיגלה אדם את התחתון שלו לפניה, וכן אמרו רבותינו ז"ל הפוער אדם את עצמו לפעור, זו היא עבודתו, וכן מרקולים שזורק אבן לפניה זו היא עבודתה: