לתשובתי בענין ישיבת סוכה בשמיני עצרת
והנה כל מה שכתבתי בזה על חשש מוסיף [המבואר ברש"י (סוכה מ"ח.) ד"ה מאי] שהוא משום לתא דבל תוסיף, הוא על פי דברי הרא"ש שם שכתב על דברי רש"י הנ"ל שלא יהא נראה כבל תוסיף, וכן הוא בבעל המאור סוף סוכה וחומרא דרבנן הוא שלא יראה כעובר על בל תוסיף, וכן המרדכי שם בשם ראבי"ה הנזכר לעיל שמביא מהא דהישן בשמיני בסוכה ילקה דאיכא איסור בל תוסיף דרבנן אלא שאין לוקה:
אבל מצאתי עתה בילקוט (פרשת פנחס סימן תשפ"ב) על פסוק (במדבר כ"ט, ל"ה) ביום השמיני מביא מפסיקתא אמר ר' יהושע בן לוי צריך אדם להפריש עצמו מסוכתו ביום השמיני שכבר אמרה תורה בסוכות תשבו שבעת ימים אם היתה סוכתו עריבה עליו היאך יעשה אמר רב הושעיא נכנס ומקדש בתוך ביתו ונכנס ואוכל בתוך סוכתו דבר אחר צריך לפוסלה מבעוד יום וכיצד מעביר חרות אחת והוא פוסלה ולמה הטריחה עליו התורה שיכנס בתוך ביתו מפני שרגל בפני עצמו הוא וכו' עיין שם, וראיתי בזית רענן שעל הילקוט שם כתב בד"ה צריך אדם וכו' היינו לבני ארץ ישראל דעובר על בל תוסיף כדאיתא בראש השנה וכו' עיין שם ומפרש גם כוונת הפסיקתא משום בל תוסיף:
ומה שכתב כדאיתא בראש השנה תמוה דשם מבואר להיפך דליכא משום בל תוסיף בזה, ואולי כוונתו לדיוקו דהמרדכי הנ"ל מהתם דלא אמר אלא שלא ילקה משמע דאיסור איכא, אבל מלבד דלא היה לו למימר על זה בסתם ובפשיטות כדאיתא בראש השנה בלאו הכי המרדכי למד משם איסורא לדידן ומשום דכל קושית הגמרא לדידן כמו שכתב רש"י עירובין והוא כתב רק לבני ארץ ישראל: