ומה שכתב הר' אליהו פולדא והאחרונים והקרבן עדה דמה שמקדש בבית הוי היכר יעוין שם אינו נראה כלל ואפילו לראבי"ה דמשום היכר מה שאין מברך שהוא רק בתחילת הסעודה היינו מה שאין מברך דזה עדות שאינו למצוה, אבל הקידוש כיון דשתיית יין אין צריך סוכה כמו שכתב (בסימן תרל"ט סעיף ב') מה היכר יש בזה שמקדש בבית, וגם ביום טוב ראשון היה יכול גם כן לעשות כן אילו רצה ולא דמי להיכר נר וכלים שהוא דבר האסור בחג:
ובפני משה שמקדש בבית לפי שמזכיר שמיני עצרת דלא שייך לסוכה, ולא כתב משום היכר נראה דסבור דר' יהושע בן לוי לא חש לנראה כמוסיף או דסבירא ליה מה שאין מברך סגי להיכר ופליג אתלמודין אליבא דר' יהושע בן לוי, ותמוה גם כן כיון דלא חש לנראה כמוסיף גם בקידוש מה בכך דמזכיר שמיני עצרת דלא שייך לסוכה והרי הוא אין יושב בסוכה למצוה כלל רק לעריבות ומה חשש וסתירה יש בזה והרי באמת הוא שמיני עצרת ואינו יושב למצות סוכה:
ובלאו הכי גם כן תמוה לפי מה שכתב פני משה עצמו אחר כך אהא דאמר ר' מונא דשמואל כר' חייא דמר' חייא בר אשי דמצריך לפסול ולא מהני לקדש בבית דאין מזכיר שמיני עצרת בסוכה על כרחך כשמואל דצריך במקום סעודה יעוין שם דעושה בזה פלוגתא תרי אמוראי אליבא דרב, והנה הבין בזה גם טעמיה דר' חייא בר אשי לפסול רק משום הקידוש ומלבד דהוא סותר בזה דעת עצמו בתחילה שם אדר' חייא בר אשי שכתב משום נראה כמוסיף עיין שם תמוה לעשות פלוגתא בלאו הכי אליבא דחד מאן דאמר, ומנא ליה דטעמיה דר' חייא בר אשי משום קידוש ולא משום נראה כמוסיף והוא בשעת אכילה ולא מהני מה שיקדש בבית לזה:
ומיהו שם אין צורך לדברי הפני משה ומה שכתב דשמואל כר' חייא רצה לומר דהוא סבירא ליה כר' חייא ולא דר' חייא סבירא ליה גם כן כדשמואל, [ובפירוש החרדים דייק גם כן מדר' חייא בר אשי כשמואל ובשביל זה כתב דלא גרסינן בשם רב עיין שם וכבר נזכר לעיל מר"ן גם כן הגירסא בשם רב וכן הוא גם בפרדס הגדול שם (בסוף סימן צ'), ובאמת גם לפירושו אין הכרח דר' חייא בר אשי כשמואל רק דהוא לא סבירא ליה לסמוך אהיכר דקידוש וכמו שכתבתי] וכפי הנראה קצת דפני משה הבין דהכל אחד ונראה כמוסיף שייך רק בקידוש כשמזכיר שמיני עצרת, אכן לא ידעתי בזה שום טעם שיהיה נראה טפי כמוסיף ומכוון למצוה ולא לעריבות על ידי שמזכיר שמיני עצרת מכשאין מזכיר ואדרבא יש לומר עוד סברא להיפך ועל כל פנים גריעותא ודאי ליכא בזה: