ושם לפני זה מצאתי גם המנהג שלא לאכול בלילה דהוא מנהג ותיקון קדמונים גדולי עולם בזמנו דרש"י, שכתב שם דרבינו אליעזר ורבינו שמואל בני רבינו יצחק הלוי [רבו דרש"י שמביאו בפירושו כמה פעמים כידוע] קידשו בלילה בבית ואכלו חוץ לסוכה ולמחר ביום אכלו בסוכה וטעם שלהם מתלמוד ירושלמי [רצה לומר שם בפרק ד' דסוכה הלכה ה' ובפרק ו' דברכות הלכה ו' והועתק שם בפרדס בסוף סימן צ' עיין שם דאמרו ר' יהושע בן לוי אמר צריך לקדש בתוך ביתו ושם אחר כך מי שסוכתו עריבה עליו מקדש בלילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו, ונראה דיש כאן חיסור לשון וצריך לומר, "ויש לדחות דירושלמי"] מספר [רצה לומר מדבר] מליל יום האחרון דהיינו יום תשיעי וכן משמע בפסיקתא [עיין שם אחר כך דהר' שניאור הלוי חולק על שאין יושבין והביא ראיה מפסיקתא, ומזה כמו שהגהתי דהוא ראיה לדחות דברי האומרים כנ"ל מירושלמי, ובפסיקתא רבתי שבידינו חסר בסוף כל פסקתות דסוכות ושמיני עצרת]:
ושאלתי את רבינו יעקב הלוי [אחיהם של הנ"ל] ואמר מתחילה היה אבי [רבינו יצחק הנ"ל] נוהג וכו' כדרך שעושין אחיי אבל בזקנותו פעמים וכו' והין ולאו ורפיא בידיה ור' אלכסנדרי העיד עליו שבתחילה וכו' אבל חבירו רבינו שלמה [הוא רש"י וכן כתב לעיל שם בשמו שהוא קידש וישב גם בלילה בסוכה, וקרי לו התלמיד חבירו דרך כבוד לרבו ועל דרך שאמרו בראש השנה (ל"א:) אלא דהכא שלא בפניו, אבל כפי הנראה היה רש"י תלמיד חבר להרב רבינו יצחק הלוי ועל כן גם שלא בפניו ראוי לתלמיד לכבודו לכתוב כן] ושאר רבותינו אמרו לו וחזר בו [ולא בהחלט רק להיות רפיא בידיה דודאי גם עדות בנו אמת וידע במילי דאבוה טפי מאחרים ובפרט דגם הוא נהג לישב כמו שכתב שם לפני זה וגם מדאחיו הנזכרים לא ישבו גם אחר פסק אביהם משמע גם כן דמסתמא ידעו כנ"ל דלא חזר בהחלט רק רפיא בידיה והם החליטו כדעתו הראשונה] וכן וכו' עד כאן: