ובברכי יוסף אורח חיים (סימן תרס"ח ס"ק ג') מביא גם בשם יד אהרן שפירש כהקרבן נתנאל ודחאו באמת הבנין יעוין שם באורך שכיונתי לדבריו בדקדוק דברי רש"י, רק מה דהוסיף להסתייע מהרוקח דסבירא ליה כן לא ידעתי מה הוסיף בזה סיוע לכוונת רש"י, והגם דהרוקח מסתמא הבין כן בדברי רש"י הא קמן הרא"ש דהבין להדיא בדבריו כן ואם הם חשבו להרים ראש נגד הרא"ש מאי אולמיה דרוקח מהרא"ש רק דהוא פסק כן והרא"ש חולק, ובספר יד דוד בחידושיו לסוכה שם החזיק בדברי היד אהרן והקרבן נתנאל ומיליה מדברי ריטב"א ור"ן ואגודה דלא מייתי דברי רש"י ולדחותו, וזה אין כדאי להכריע ממשמעות דידהו מדלא מייתי דאולי יש לומר דספוקי מספקא להם בכוונתו ולא ברירא כל כך ולא רצו להאריך ולדחות מפני ספיקא דידהו מה דפשיטא להו בהבנת דברי רש"י ובפרט דפשטות דברי רש"י ולשונו מורה בבירור לדעתי כן וכמו שכתב גם הברכי יוסף:
והם לא ראו ספר פרדס הגדול לרש"י ואנו זכינו לאורו ושם זכיתי למצוא מפורש (בסוף סימן קפ"ט בסוף הלכות סוכה) כתוב בלילי שמיני ספק שביעי לערב מכניסין בה דבריו שלא היו ראוים להכניס בה מקודם כגון שפודין של ברזל ומאני פחרא ומאני מיכלא עד כאן, ולשון מכניסין וכו' משמע חיובא ולא רשות והיתר [ומה שכתב בלילי אין לדייק דרק בלילה ולא ביום דיש לומר דרצה לומר מיד מבערב מכניסין ועומדין שם כל היום] והגם דהספר זה מתלמידיו כמו שכתבתי לעיל הם קים להו בדברי רבם טפי מהכל ונהגו מנהגיו, ואין להרהר אחר דבריהם מעתה דודאי דבר ה' אמת בפי הרא"ש ורוקח בדברי רש"י: