ונראה דיש לדייק נמי לרש"י דבעי היכר בשמיני למאן דאמר ברוכי מברכינן מה יועיל ההיכר כיון דמברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו הרי חזינן דעושה למצוה ונראה כמוסיף, ודוחק לומר דאין הכי נמי הך מאן דאמר פליג דאם כן הוה לו לומר התם דר' יהושע בן לוי נמי סבירא ליה דלא מברכינן, וגם לפי מה שכתבתי לעיל דהא דפוחת משמיה דרב אתמר והרי אמר שם דלא פליגי הא לן וכו' אם כן משמע דגם רב מודה להא דבעי היכר בשמיני ושם (מ"ו סוף ע"ב) רב הוא דאמר שבעה לסוכה וללישנא קמא היינו דמברכין, ודחוק לומר דהך סוגיא דגמרא דקאמר ולא פליגי הוא כלישנא בתרא שם לפי מה שכתבתי לעיל דההלכתא כלישנא קמא, וגם דעל כרחך אי אפשר לומר כלישנא בתרא דהא ר' יהושע בן לוי דלא אמר לן פוחת על כרחך משום דסבירא ליה דיתבינן ואם כן אמר רב יוסף נקוט דר' יוחנן ומה בכך דמרא דשמעתא דהתם לא עביד כן האיכא ר' יהושע בן לוי דסבירא ליה כן והלכה כוותיה נגד ר' יוחנן כמו שכתבו תוס' (מגילה כ"ז.) ד"ה כוותיה ועל כרחך דסוגיא דהכא אליבא דהלכתא כלישנא קמא:
וללישנא בתרא יש לומר אין הכי נמי דר' יהושע בן לוי קאי גם להו ופליג אמאן דאמר פוחת דאין צריך לפחות ואין ראיה דסבירא ליה דיתבינן לר' יוחנן דאמר נקוט דר' יוחנן ואם כן קשה דרב אדרב ללישנא קמא ועל כרחך גם כן כמו שכתבתי דבלילה ליכא מצוה, ומה שאמר מברכינן היינו ביום ובלילה אין יושב כלל ואיכא הפסק ולא נראה עוד כמוסיף ורק כשאין לו מקום יושב על ידי היכר ואז אין הכי נמי דלא מברך גם כן לדברי הכל דהא אין המצוה אז רק ביום, ועל כל פנים דעת רש"י בסוכה לדעתי מבואר כן, וראיתי בקרבן נתנאל (שם אות כ') כתב לפרש גם דברי רש"י כהרא"ש עיין שם ואין זה מחוור כלל למדקדק בלשון רש"י: