1
ולפי מה שכתבתי בפירוש דבריו בעירובין אם כן מה שכתב יתבינן לכתחילה ושרינן אישיבה גופה קאי ולא אשינה, ולפי מה שדקדקתי לעיל מלשון הנזכר דלאו מצוה הוא אלא רשות דמותר לכתחילה אם כן מזה גם כן ראיה למה שכתבתי, ובלילה מיהת ליכא מצוה דהרי הא דמיתב יתבינן מצוה ואיך כתב לשון לכתחילה ושרינן ועל כרחך משום דהתם אישיבת לילה מיירי דבטח יש לגזור שיבוא לישן גם כן כשיאכל סעודת הערב, ובדאמר כשאין לו מקום מהו וכו' לרש"י דקאי אשמיני מוכח דבלילה ליכא מצוה דרק כשאין לו מקום אמר מהו והוצרכו לומר על ידי היכר, ונהי דלכולי עלמא נמי הותר על ידי היכר מכל מקום זה רק היתר ולא מצוה דאי מצוה וכולי עלמא יתבי לא הוה ליה לומר אשאין לו מקום, ושפיר כתב רק דשרינן ויתבינן לכתחילה על ידי היכר ולא שהוא מצוה: