ומיהו מה שכתבתי לעיל להעמיד גם והלכתא מיתב וכו' דבגמרא בדורות ראשונים דלא בקיאי, דחוק דרש"י (חולין מ"ט סוף ע"א) ד"ה ואין כתב ובישיבה האחרונה נפסקו ההלכות הללו הפסוקות סתם בגמרא עד כאן והיינו בימי רבינא ורב אשי שסידרו הגמרא ובימיהם כבר פסק קידוש הראיה וכמו שכתב רמב"ם (פרק ה' מהלכות קידוש החודש) דהיה רק עד ימי אביי ורבא עיין שם, ואם כן אכתי דברי התנחומא נגד ההלכתא שנפסקה בגמרא ואין לנו אלא דברי התלמוד, ואף דיש דברים שאנו עושין על פי המדרשות וספרי חיצונים נגד התלמוד כמו שכתבו תוס' (ברכות י"ח סוף ע"א) ד"ה למחר ובכמה דוכתי, היינו בדבר שפשט המנהג בכל ישראל ולא בזה דרוב הפוסקים פסקו כדברי התלמוד ודאי אי אפשר לאיזה יחידים לנהוג כאיזה מאן דאמר נגד התלמוד, וכל שכן בזה דבתלמוד עצמו גם כן יש מחלוקת אלא שנפסק הלכה כחד ויש לומר דהמדרש קאי לאידך מאן דאמר וכל שכן כשנוכל לדחוק להשוותם כמו שכתבו ב"ח ומגן אברהם או כהנ"ל: