ועל כל פנים נלמד מזה גם כן דעת רש"י להדיא דבכל תקנת חכמים בטעם לא שייך בל תוסיף והגם דלדעתי ברור מכמה ראיות דאין ספר ההוא מרש"י עצמו וכניכר גם כן מתוכו בכמה דוכתי וכן מביא כמה פעמים מרבינו שלמה והוא רש"י וגם מלשונו ניכר למבין שאינו כסגנון לשון רש"י כלל מכל מקום תלמידיו יסדוהו כפי מה שקבלו ממנו וידעו על כל פנים דגם דעתו כן, והא דמצריך בשמיני בסוכה היכר וחש לנראה כמוסיף הנה זה בלאו הכי צריך טעם מאי שנא ההוא מכל יום טוב שני וכל מצוות דרבנן כלולב במדינה כל שבעה וכדומה דלא חיישינן לנראה כמוסיף, ובפרדס שם כתב אהא דתקיעות דרבי אבהו שנסתפק וכו' הלכך אינו נראה כמוסיף וכו' עיין שם מבואר דגם משום נראה כמוסיף לא שייך באמת בכל כהאי גוונא שמוסיפין באמת אלא שיכולין להוסיף כשיש להם טעם ויסוד:
ונראה דשאני שמיני דסוכה דאנו עושין יום טוב דשמיני עצרת ולישב בסוכה בשמיני עצרת על זה ליכא שום טעם, ומדברי פרדס הנ"ל למדנו דעיקר תלוי כשיש טעם ויסוד לדבר וגם חכמים אין יכולים לתקן ולהוסיף בלי שום טעם ויסוד דזה הוי בל תוסיף וישיבת סוכה ביום טוב דשמיני עצרת ודאי מוסיף גמור הוא ואיכא בל תוסיף, ותקנת חכמים היינו שנחשיבו לספק שביעי ויושבין משום ספק שביעי ובכל יום טוב שני שפיר הרי אנו מחשיבין אותו לספק ואף דבקיאין יש חשש גזירה וכל שכן לולב כל שבעה דבמקדש הוא דאורייתא ותיקנו במדינה זכר למקדש דיש לו טעם ויסוד דאף שאינו יום ראשון שייך נטילת לולב, אבל הכא על יום שמיני ליכא טעם אם כן שפיר מה דהוא אצלינו יום טוב גמור דשמיני עצרת אין נראה שישיבת סוכה הוא משום ספק שביעי אחר דאנו אומרין חג שמיני עצרת בתפילה וקידוש וברכת המזון ואין מזכירין סוכות כלל והרי דאין מחשיבין אותו לספק של ימי סוכות, ועל כן נראה כמוסיפין לישב בסוכה גם בשמיני עצרת ואילו היה כן היה בל תוסיף ואף שאין הכוונה כן מכל מקום נראה כמוסיף והא דאין מברך היכר הוא דמחשיבו לספק והכנסת הנר או כלי היכר דאינו סוכה דמצוה:
ואפשר דלרש"י תרתי היכרי צריכי להוציא מחשש נראה כמוסיף מצד הסוכה ומצד הגברא ועל דרך שאמרו (חולין ע"ה:) תרי תמיהי דכירי והכי נמי בשני היכרים ישימו על לבם שאינו מוסיף, ועל כן בלולב דלא מצי להיות היכר אחר רק מה שאין מברך לא תיקנו בשמיני עצרת משום נראה כמוסיף, ובשינה חיישינן ואף דהשתא אכלינן מדרבנן לא שייך לומר דאפילו אי נראה כמוסיף בשינה הוי ליה רק מוסיף אדרבנן דלא שייך בל תוסיף, דזה אינו דשפיר מוסיף אדאורייתא דהא מדרבנן גם כן אי אפשר להוסיף בשמיני עצרת דעל זה אין טעם רק מטעם ספק ועל ידי ההיכר דהוא רק משום ספק שביעי ובשינה דאין היכר ונראה כמוסיף בשמיני עצרת על השבעה ימים הוי ליה שפיר מוסיף:
[ולענין תשיעי היה אפשר לומר שזה טעם דרש"י דלא נהירא ליה ככל הראשונים לפרש לן אתשיעי [מלבד דיש לומר דמשמע ליה דלן ולהו בהאי יומא מיירי] דסבירא ליה אי בשמיני אין צריך היכר דהוא מתקנת חכמים דלא שייך בל תוסיף אם כן בתשיעי אף אי נראה כמוסיף הוא כמוסיף על שמיני דהוא מדרבנן ובדרבנן ליכא, והרא"ש ושאר פוסקים דמפרשים אתשיעי יש לומר דסבירא להו כיון דח' הוא משום ספק ז' ולא היה תקנת חכמים ביה גופיה אם כן בתשיעי דליכא ספק חשוב מוסיף אדאורייתא] ושפיר דברי רש"י כראבי"ה: