ועל כל פנים נתבאר דמצד תפילה עצמה דדרבנן ליכא בל תוסיף [ולאפוקי ממה שראיתי בתשובות שבות יעקב (חלק ב' סימן מ"ד)] לחוש על מוסיפים תפילות בחצות וכדומה בציבור משום בל תוסיף יעוין שם באורך, ולדעתי פשוט דליתא והחוששים לבל תוסיף לא אמרו אלא בתפילת שמונה עשרה, ומה שכתב מראב"ד (סוף פרק א' מהלכות תפילה) דאדרבא יותר יש לו להוסיף כל היום תפילת שמונה עשרה עיין שם, תמוה דראב"ד בא לאפוקי תפילות שבת ויום טוב וכיוצא דהם ברכות הודאה ומשום ברכה לבטלה עיין שם, ולא הני דהם תחנונים ולא הודאה וגם ליכא ברכה, ויותר היה לו לומר לענין בל תוסיף להתוס' דבכופל לא שייך בל תוסיף על כן עדיף כופל תפילת שמונה עשרה וכמו שכתב ריטב"א סוכה:
אבל האמת גם ריטב"א לא חש אלא בשמונה עשרה וכמו שכתבתי, ואפילו יהיה בל תוסיף בדרבנן גם כן דוקא בהך תפילת שמונה עשרה שתיקנו לחדש תפילה בברכות אבל תחנונים דעלמא לא עולה על דעת אדם לדון בו בל תוסיף, ותפילה בכל לשון ויאסור לבקש איזה בקשה בלשון אחר גם כן בכל היום חוץ משלוש תפילות אפילו לומר ה' יעזור לי וכיוצא והם דברי הבל, ואף למאן דלית ליה ולואי שיתפלל וכו' לא אמר בתחנונים דעלמא שלא בברכות והוא פשוט מאוד אין צריך לפנים: