ומהר"מ מינץ נראה דפשיטא ליה דאציבור להתברך ליכא מצוה דקרא אכהנים קאי ואם כן גם תקנת חכמים כעין דאורייתא המצוה דנשיאת כפים בכל תפילת ציבור הוא אכהנים ואין נפקא מינה אי כהנים התפללו דהחיוב עליהם הוא בתפילת ציבור, ועל כן שפיר אף דודאי דברי פוסקים שמביא דהוא מגמרא בציבורא אחרינא היינו באותה תפילה רק שהוא ציבור אחר ולא מיירי מתפילה אחרינא, מכל מקום פשיטא ליה דאין לחלק בזה ולא כלבוש הנזכר דאי חכמים תיקנו נשיאת כפים בכל תפילת ציבור מה נפקא מינה אי נושאין כפים באותה תפילה בציבור אחר הרי בכל תפילת ציבור תקנת חכמים לישא, ומאי שנא אותה מאחרת:
והא דמייתי ממנהגא ולא ממשנה ערוכה דתמיד ומדות וכיון דמצות חכמים ודאי דמברכין כבכל דרבנן, אפשר משום דבמתניתין יש לדחוק דאין הכי נמי לא אותם כהנים רק מחלקין הכהנים שיהיה מהם לכל תפילה ולעולם כל כהן נושא כפיו רק פעם אחת, או דנימא דלאו חיובא קאמר אלא רשות ומשום דבשאר ימים במנחה אסור משום שכרות וכן אם יוסיפו תפילה אחר מנחה ובהני פרקים שרי ואין הכי נמי דלאו מצוה ואין הכי נמי דאין מברכין קודם: