והנה מדברי כולם מבואר דבמקדש גם כן נושאין כפים טפי מפעם אחת ונגד דברי רמב"ם הנ"ל, ומכל מקום גם הם אין רצונם לומר נשיאת כפים לכל קרבן דהרי נקטי שלושה פעמים ביום והיינו בתעניות ומעמדות דליכא מוסף ושתי פעמים אחרים הם מנחה ונעילה ונעילה ליכא קרבן בבית המקדש נגדו ועל כרחך רצו לומר בתפילות, וכן הוא במהרש"א לשם במנחה ונעילה אלא שהוא כתב תענית לבד עיין שם:
ולדעתי עיקר כוונתם למעמדות דבתעניות מי יימר דהיו מתפללים אותן תפילות שם בבית המקדש אבל מעמדות מפורש במשנה שם (תענית כ"ו.) דיום שיש קרבן מוסף אין מעמד בנעילה ולר' יהושע במנחה וכן בקרבן עצים וזה קאי אמעמד שבבית המקדש שטרודים בהקרבה יעוין שם ברש"י, הרי דגם ישראל במעמדן על הקרבן בבית המקדש היו מתפללין אותן שלוש תפילות:
ונראה דנשיאת כפים דלאחר הקטרה זהו הנשיאת כפים דשחרית של מעמדות דבית המקדש דאנשי מעמד היו מאחרין בקריאת שמע ותפילה אחר התמיד כמו שאמרו ביומא (ל"ז:), ויש לומר כשהגיעו הם בתפילה לברכת כהנים אז היה נשיאת כפים הנזכר בתמיד ואפילו תימא דלא חשו לזה ומיד אחר העלאת איברים היו נושאין כפים כסתימות לשון המשנה, מכל מקום לא היה עוד נשיאת כפים בשחרית בתפילת אנשי מעמד לפי שכבר יצאו בנשיאת כפים דאחר הקרבה מה שאין כן במנחה ונעילה דלא יצאו.
ונראה דעל כן לא כתבו מיום הכפורים דארבעה פעמים ובמקדש חמשה משום דביום הכפורים יש קרבן מוסף ואין מנחה או נעילה וגם דידיה לא כל שכן דדחי כדאיתא בגמרא (תענית כ"ח:) ואם כן ביום הכפורים נתפללו במקדש רק חמש תפילות ואפילו ארבעה ליכא בבית המקדש אפילו כשנוסיף גם דקודם הקטרה: