ובתשובות הגאונים הנקראים שערי תשובה (דפוס לייפציג ריש סימן נ"ו) והוא מרב האי גאון כתב אהא דנזכר שהתפלל פוסק כבר עיינא דרבנן דילנא במתיבתא משום לא תוסיפו קאמר דסבירא ליה תפילות נגד תמידין תקנום וכי בזה מצלי דחובה עובר משום בל תוסיף עד כאן, והנה פתח סתם בלא תוסיפו אבל ממה שסיים דסבירא ליה וכו' מבואר דלא משום מוסיף על תפילה לבד דעל זה ליכא בל תוסיף אי לאו משום תמידין רק כיון דהוא נגד תמידין עובר על בל תוסיף, והיינו כמו שכתבתי דמשום דבתמידין יש בל תוסיף הכי נמי בזה שכנגדם וכן כתב בהדיא אחר כך שם דכאילו הקריב שני תמידין בשחרית ועובר על בל תוסיף עיין שם, והן הם הדברים שברי"ף ולרבנן אלו כיוון:
[ועוד שם אדר' יוחנן דולואי וכו' כתב דקאים בלביה דלאו חובה מצלי אלא מצוה כעין רשות וכן כתב עוד שם אחר כך בריש עמוד ד' נדבה מצוה כעין רשות, ונראה אף על גב דקרי ליה מצוה ורק כעין רשות על כרחך אינו כמו תפילת ערבית וכמו שכתבתי לעיל דלאו מצות חכמים הוא אלא עבודה דנפשיה] ושם (ריש סימן פ"ט) וששאלתם אם יכול לחדש דבר וכו' הא מילתא משום לא תוסיפו נגעו בה ובתפילת המוספין דלא לימרו שתי מוספין היו עד כאן, ואותה תשובה גם כן בתשובות הגאונים (דפוס ליק סימן פ"ח) לרב שרירא ופתח גם כן בלא תוסיפו סתם וכוונתו כדברי רב האי גאון בנו הנ"ל מרבני ישיבתם וכמו שסיים דלא לימרו שתי מוספין ולפי זה גם מדברי רב שרירא גאון ורב האי גאון ורבני ישיבתם מתבאר דבדרבנן לא שייך בל תוסיף:
ולשון נגעו בה ודלא לימרו שכתב ולא כמחליט וכדברי רב האי גאון דלעיל לפי שהוא קאי אמכוון לנדבה וגם כן צריך חידוש, דאי לא נראה כמתפלל חובה ונראה כמוסיף ולא באמת רק נגעו בה דלא לימרו וכו' כשלא יחדש וסבירא ליה דגם מוסף שרי נדבה וכשיטת רב האי גאון בנו המובא בתלמידי רבינו יונה ובהרא"ש שם, אלא שהוא מפרש הא דלחדש אמוספין דוקא נראה דסבירא ליה דוקא בה שנזכר הקרבן ונראה בתפילה שניה גם כן שהוא נגד הקרבן ולא נדבה, מה שאין כן בשאר תפילות, ובזה דברי רב האי גאון המובא שם ושם אינו כן וכן הוא בתשובה דסימן נ"ו הנזכר לעיל דמביא שם אחר כך הא דלחדש וכתב ואיכא רבנן [לכבוד אביו לא כתב דגם דברי אביו כן] דמוקמי להא בתפילת המוספין וכו' ולא היא וכו' עיין שם: