ושוב ראיתי בטורי אבן לראש השנה שם ד"ה ותוקעין הרגיש מרש"י עירובין הנ"ל אלא שהוא הקשה מהגמרא עצמה מדפריך משמיני בסוכה ולא מכל מצות עשה שהזמן גרמא, ואינו מוכרח דיש לומר דפריך משום דשם ידעי מעשים בכל יום מבני אדם שאין להם מקום ואין פוחתין סוכתם וישינים שם ולא מלקינן להו, ובחידושי הריטב"א (ראש השנה כ"ח:) ד"ה אלא מעתה כתב פירוש וכו' ואילו אנן קים לן דלא לקי עד כאן הרי מפרש מדקים לן ולא מהא דמיתב יתבינן:
ועיין שם בטורי אבן הקשה עוד מהא דמתן ארבע במתן אחת כיון דלר' אליעזר ראוי לעשות הוה לו לצורך דראוי לחכמים לתקן וליכא בל תוסיף עיין שם, והוא תמוה מה ענין ראוי לתקן הרי לא תיקנו ותקנת חכמים מחודשת צריך להיות אסיפת כל בית דין הגדול וחכמים שיעמדו למנין ויתקנו תקנה ובזה לא שייך פלוגתא דאם יסכימו הרוב לתקן ויתקנו הרי הוא תקנת חכמים לדברי הכל ואי לא יתקנו לא יתקנו ושם לא היה תקנה ור' אליעזר ור' יהושע פליגי בסברא על פי דעת תורה איך לעשות ושפיר דנו בזה משום בל תוסיף ובל תגרע ומה ענין תקנה לכאן:
ומה שכתב עוד שם דהדבר תמוה בעצמו לומר משום תקנת חכמים פקע איסור בל תוסיף מאי שנא מכל איסורי תורה וכו' בקום ועשה ולא אמרינן משום תקנת חכמים פקע וכו' עיין שם, תמוה הרי רשב"א ביאר יפה דזה לאו הפקעה שהרי תורה ציותה על פי וגו' ואם כן אין אנו מוסיפין שהרי גם זה ממצוות התורה ולא עברנו כלל על בל תוסיף דאין זה הוספה מה שאין כן כל איסורין דמפקיעין ועוקרין האיסור דגם אחר תקנת חכמים הרי התורה אסרה זה והוא בכלל איסורה וזה פשוט מאוד אין צריך לפנים:
וגם נראה דלא ראה דברי רמב"ם הנ"ל דאזהרת בל תוסיף לא קאי אתקנת חכמים דרך תקנה אך מרש"י עירובין קשה, ובאמת בתקנת חכמים לסייג ודאי לא יחלוק אדם דלא שייך בל תוסיף שהרי תורה ציותה ושמרתם את משמרתי (ויקרא י"ח, ל') לעשות משמרת למשמרתה של תורה, והא דסוכה בשמיני גם האי בבני אדם דבקיאי יש בו גדר ומשמרת לתורה משום גזירת שמדא דלא ליתו לקלקולי כמו שאמרו בביצה (ד' סוף ע"ב) וכן כתוב בריטב"א (ראש השנה כ"ח:) ד"ה ואם תאמר אשמיני דסוכה הלשון משום סייג לתורה עיין שם, [ובפרי מגדים שם כתב גם כן דהוא לסייג שלא יבואו לזלזל גם ביום ראשון עיין שם וכן כתב בספרו ראש יוסף הנדפס מחדש כ"ה סוף ע"ב עיין שם והלשון סתום ומגומגם והיה לו לומר כלשון גמרא הנ"ל]: