ובב"ח (סימן תרס"ו) כתב ואין יושבין בה כל היום וכמו שמשמע נמי מן התלמוד וכו' עד כאן ולא כתב מהיכן משמע ואנכי לא ידעתי שום משמעות משום מקום בתלמוד לזה, ואולי רצה לומר גם כן מסמיכות ברוכי לא מברכינן משמע ליה רק כשצריך לברך ואינו נראה וכמו שכתבתי, ובטור (סימן תרס"ח) כתב גם כן יושבים עד אחר הסעודה ופירש ב"ח שם דרצה לומר דאחר כך הוא מן המנחה ולמעלה ומוריד כליו להכין עצמו ליום טוב אחרון עיין שם, ואינו נראה דמאי פסקא דאחר סעודת שחרית הוא מהמנחה ולמעלה וגם אז לא אמרינן אלא הורדת כלים ואפשר שהוא ישב בסוכה אם יש לו משרת להוריד או נשים הפטורות מסוכה, וגם מהיכי תיתי שישתהה בהורדתם כל היום אחר הסעודה עד הלילה ומשהורידם עדיין ישב, והורדת כלים איתא במשנה על יום שביעי ופשיטא דלא נפטר על ידי זה מישיבת סוכה כשגמר ההורדה וכן מקודם, וזמן ההורדה קבעה ממנחה ולמעלה דאז הזמן להכין ליום טוב ואין זה ענין לפטור מישיבת סוכה כשיכול לישב, וגם אי משום הא ודאי דלא היה לו לומר אישיבה כלל, ובסימן תרס"ו לענין יום שביעי בארץ ישראל כתב הא דמוציא כלים וכו' ולא כתב דישב רק אז אחר הסעודה כדהכא, והנה מזה דלא היה להב"ח משמעות אחר מגמרא דנפטרין אחר סעודה ואין יושבין כל היום דאם כן היה לו לאמרו כאן על דברי הטור, ולפי מה שכתב כאן אי אפשר לומר דכיוון שם גם כן לזה דההוא גם בהושענא רבה לבני ארץ ישראל ומה חידוש יש בזה בשמיני עצרת לדידן שהוצרך תנחומא לתת טעם לפי דבריו שם על זה ודבריו צריך לי עיון: