1
ובמה שכתבתי יש ליישב דקדוק לשון הגמרא בעובדא דרב הונא בר ביזנא מיתב הוו יתיבי, דהוא מיותר דהרי פתח דאקלעו בסוכה ועל כל פנים היה לו לומר ויתבי ולא מברכי אבל לשון מיתב וכו' משמע דבא לספר זה דמיתב יתבין ושיש מצוה לישב ולפום הך לישנא דבמיתב לא פליגי וליכא למאן דאמר דלא יתבינן כלל מה צורך לספר זה, ולפי מה שכתבתי דכשערב לו בבית יותר אין מצוה ומכל מקום אם ירצה לעשות כמנהג הכל רשאי אם כן מה ראיה מייתי מדלא ברכו דילמא להם היה ערב יותר בבית אלא שלא רצו לשנות ממנהג שאר בני אדם שישבו בסוכה אבל לברך לא היו יכולים כיון דלדידהו ליכא מצוה, ועל כן אמר מיתב הוי יתיבי בכוונה דאף ששאר בני אדם היו בבית דהיו מרוצים שם יותר הם לא רצו לילך לבית ועל כרחך דלא היה ערב להם בבית יותר ואם כן שפיר ראיה מדלא ברכו: