ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית.
ותכתוב. בפירוש לא נודע למי מצאתי כתוב וז"ל הנה אחרי שראו מרדכי ואסתר שהסכימו להתמיד ימי הפורים האלה חזרו להשביעם בכל תוקף חרם נדוי שמתא שבועה כדי שלא יתבטלו בגלגול וזמן מפני גלותם והנה ראתה אסתר המלכה לכתוב הכתב בעצמה כי לא יעברו על רצונה וישוב הכתובים ותכתוב אסתר עם כל מיני חוזק ותוקף להשביעם בהם לקיים האגרת השנית זו וכן ישמש במקומות הרבה את במקום עם והנכון כמשמעו שכתב את כל מיני תוקף להשביעם יקיימו האגרת הזאת השנית והי' וישלח ספרים דברי שלום ואמת. והה"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב וז"ל ותכתוב אסתר ומרדכי מכח המסור אליהם מחמת המלכות את כל תוקף והנה בכאן מוחלפת השיטה כי מטעם כח המלכות אסתר עיקר והוא טפל והטעם כי היא שבה עקר והוא טפל לה בכח מלכית כי אשת המלך האהובה הרי היא כמלך והרגל בפיו עד חצי המלכות ותעש ואפשר שכתבה מני אסתר בת אביחיל, ואמר האגרת הזאת השנית על מה שגזר עליהם מרדכי שלא כנסח בני עיירות לעשות י"ט ושלא כנסח בני שושן לעשות משתה ושמחה לבד רק לעשות ימי משתה ושמחה ומנות איש לרעהו ומתנות לאביוני'. ור"א פי' כי בתחלה קיימו וקבלו כאשר כתב עליה' מרדכי ואח"כ נטשוה ולכן הוצרך מרדכי שתכתוב אסתר עמו את כל תוקף וז"ט השני' והעיד על אמתת דבריו ממה שכתב בצדו ומאמר אסתר קיים וגו' ונכון הוא גם מבלי שנוד' שנטשוה אלא שראה מרדכי לכבדה אחר שנעשה הנס על ידה והשתדלות' היה נמרץ אחר שהמליכוה מן השמים ליעשות הנס על ידה. ועוד אני חושב כי אגרת הפורים הזאת השנית היא אגרת מרדכי ששלח לבטל האגרת הראשונה ששלח המן ושיעור הכתובים שכתבה אסתר ומרדכי את כל ותוקף וחוזק האפשרי להם כדי שיהיו דברי האגרת השנית קיימים ולא יסופו ויכלו. והנ"ל ותכתוב אסתר המלכה וגו' איתא בגמ' (מגילה פ"ק) לקיים את אגרת הפורי' הזאת השנית אמר רב יהודה אמר שמואל בתחלה קבעוה בשושן ולבסוף קבעוה בכל העולם, אך ק' דהא כתיב לעיל ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים לקיים עליהם להיות עושי' את יום י"ד לחדש אדר ואת יום ט"ו בו בכל שנה ושנה וקבל היהודי' וגו' ואת אשר כתב מרדכי אליהם וגו' קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל כל זרעם וגו' בכל שנה ושנה, והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וגו' וא"כ מאי הא דקאמר דבתחלה קבעוה בשושן ולבסוף קבעוה בכל העולם וזהו השנית ששלחו להם בשנה שנייה לקבעה עליהם חובה, וזה דבר קשה שהרי כל הנכתב למעלה ע"כ בשנה שנייה היא דאלו בשנה ראשונה לא נכתב כי אם אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמוד על נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם וגו' וזה היה בחדש סיון ובחדש אדר הרגו בשונאיהם ותלו בני המן ואח"כ ויכתוב מרדכי וגו' לקיים עליהם להיות עושים וגו' כימים אשר נחו בהם וגו' וזה ודאי על שנה שעברה וע"כ דברי' הללו בשנה שנייה נכתבו והיינו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם כי הם מעצמם בשנה הראשונה עשו י"ד בני העי' וט"ו בני שושן ימי משתה ושמחה ובשנה שנייה כתב אליהם מרדכי וזו את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם שהם שני דברי' דאם ל"כ את אשר החלו לעשות כאשר כתב מרדכי אליהם מבעי ליה מאי ואת אשר כתב מרדכי אליהם וא"כ מאי בתחלה קבעוה בשושן ולבסוף קבעוה בכל העולם דקאמר רב יהודה אמר שמואל והראב"ע ניבא כמה דברים הפך דרז"ל ואני לא אזוז מקבלתם הקדושה, והנ"ל לקיים דברי רב יהודה אמר שמואל דהאי השנית על הכתב הנזכר לעיל דקאמר רק שקצר שם כלו' שלא הגיד כי הוצרכה אסתר לכתוב על הדבר ועתה חזר ופירש לך כי הוצרך יד מלכות להיות תקפה כדי שיקבלו עליהם הדבר הזה וזהו ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף ובכלל את כל תוקף אימת מלכות על המסרבים בדבר מלבד תוקף כדברי רש"י ז"ל כי ודאי האריכו בכתבם בכל פרטי הנסים הללו יותר ממה שכתוב במגלה כמי שכתוב בדרז"ל כמה וכמה דברים בכל כלל וכלל יותר ממה שכתוב במגלה, תדע שהוצרך יד תקפה להכניסה בעלמא דקא חזינן דאעפ"כ לא קבלו עלייהו כל מה שכתב מרדכי דמרדכי כתב שמחה ומשתה וי"ט ולבסוף כתב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואלו י"ט לא כתי' וא"כ ודאי טריחא להו מלתא ועל כן הוצרכו לאימת מלכות ולספר תוקף הנס כדי שיקבעוה לדורות כדרך שקבלוה בפעם ההיא וכדומה לזה מצאתי במדרש חזית במגלת רות פסוק והנה בעז בא מבית לחם וז"ל מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה ואמרו מקבלים אתם עליכם להיות עושים את שני הימים האלה, שלחו ואמרו להם לא דיינו צרותיו של המן אלא שאתם מטריחים עלינו לעשות את שני הימים האלה שלחו ואמרו להם אם מדבר זה אתם מתיראין והרי היא כתובה בין כרכים שנא' הלא הם כתובים על ספר דברי הימים, מה עשו כתבו אגרת שניה וישלחו להם את אגרת הפורים הזאת השנית ע"כ, הנה כי מפני היראה טריחא להו מלתא הוצרכו לאגרת שנייה, ואין ספק שעכ"פ יהיו רבים עמי הארץ המסרבים בדבר מפני אימת המלכות עד שהוצרכו להכריחם בדבר.