כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם: ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ:
כי המן. כתב הה"ר יהודה ן' שושן ז"ל וז"ל עתה בא ליתן טעם לקביעות פרסום הנס הזה באמרו כי המן אמר כאן לכל היהודי' מה שלא אמר כן בכל הספור כי אולי יאמרו ישראל שבם נסיב מגבאי גזר או טוביה חטא וזגוד מינגד ואתה בעל הנגוד עד ששמת אותנו למפגע ודיינו בזה לכן אמר כי הוא הצורר לנו בכלל כי עלינו מהקטן ועד גדול מתגולל כי לשנאתו הקדומה חשב מחשבת עמוקה לאבדם כי כה אמר אל המלך יכתב לאבדם והפיל פור להומם ולאבדם כלו' שבתחלה חשב אבוד מה ממיני האבוד כדי שיפול הדבר להומם ולאבד זכרם והגורל הטעהו עד כי בטח בסכלותו לרמות המלך ולגנוב דעתו וכתב ספרים כאלו הודה לו המלך ובבוא מחשבתו לפני המלך ונתגלה דעתו ורעתו כי גנב דעת מלכו ונתחייב מיתה אמר המלך עם הספר שתכתבו ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב בספרי' הראשוני' שכן נאמר שם יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן באופן שלא יתבטל דת מדי ופרס וכמו שהארכנו בזה למעלה. וזה הפי' הוא המחוור במלת ובבואה כי המחשבה היא בתוכה מעלה ומטה והמפרש שהוא מוסב על אסתר נסתרה דרכו מהכתובים כי היא נסתרה למעלה מזה י"ג פסוקים: