והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה: על כן היהודים הפרוזים היושבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו:
והיהודים, על כן. כתב הה"ר יוסף גאקו"ן ז"ל וז"ל הזכיר כי כלם הקרובים והרחוקים עשו יום משתה ושמחה אחר אסיפתם ולא עשו אותו יום טוב כי לא היו ימים טובים לישראל כי אם אשר כתב משה אליהם. אמנם היהודים הפרוזים כשראו שבני המדינות עושים אותו יום משתה קבעוהו הם ג"כ יום משתה ושמחה והוסיפו לעשותו יום טוב ומשלוח מנות ואחשוב שזה היה לפי שהם היו יושבים בבתי החצרים אשר אין להם חומה סביב והיו יותר מעותדים למקרה ופגע מאנשי המדינות שהיו בעיר בצורות חומה גבוהה דלתי' ובריח. ואז כתב מרדכי לכל היהודים שיקיימו מה שהתחילו לעשות בשנה ההיא שיעשו אותו בכל שנה ושנה כל אחד בזמנו העירות ובני הכפרים בי"ד ובני הכרכין ושושן בט"ו. ואחשוב כי שתיהם נרמזו באמרו כי י"ד על כס י"ה מלחמה לי"י בעמלק בשני אלו הימים מדור דור הרצון אחר דור ודורות. ואמנם לא שיעשו יום טוב כי עוברים בבל תוסיף כי אלה מועדי י"י ולא אחרים. זולתי שיעשוה ימי משתה ושמחה כבני שושן ושאר מדינות המלך וכנגד י"ט בני הכפרים הוסיפו משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, והה"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב וז"ל והיהודים אשר בשושן נקהלו בי"ג גם בזה צריך לידחק כי בי"ג בשושן הבירה ובי"ד בשושן העיר ואין זה דרך פשוטו של מקרא ואמר ע"כ היהודי' הפרזים לשאר מדינות נקהלו בי"ג ונחו בי"ד ושושן גם כל המוקפות נחו בט"ו כי נקהלו בי"ג וי"ד ונחו בט"ו ולזו הסבה היהודים הפרזי' הנמשכים אחר בני המדינות וכן היושבים בערי הפרזות בפרוז בן יומו עושי' יום י"ד שמחה ומשתה וי"ט ומשלוח מנות איש לרעהו כמו שהיה ענינם כאיש א' להקהל כל אחד עם חבירו הפך איש צר ואויב לשון רמיה האו' עם א' מפוזר. והנ"ל בפסוק על כן היהודים הפרזים וגו' בגמרא (פרק ב') מכדי כתיב על כן היהודים הפרזים למה לי למכתב בערי הפרזות אלא הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז, הנה שדקדקו כפל הכתוב ופי' הפך המובן לפי הפשט דתיבת היושבים משמע שיושבים שם ולפי דא"כ היינו היהודים הפרזים פירושו היהודים הפרזים כלומר שדרכם להיותם פרזים או שיושבים עתה בערי הפרזות דינם שוה, ולפי פשוטו אפשר דהיינו טעם למה שעשו יותר היהודי' הפרזים ממה שעשו שאר היהודי' אשר בשאר מדינות המלך ויושבי שושן ומה שעשו אותו י"ט מה שלא עשו האחרים והטעם מפני שסכנתם מרובה ממה שהיו אנשי שאר המדינות המלך להיותם בעיר חומה דלתים ובריח. וז"ש על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות כלומר להיותם יושבים בערי הפרזות לכן עושים את יום י"ד שמחה ומשתה וי"ט ומשלוח מנות וגו' מה שלא עשו האחרים.