ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדת' האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינו' המלך:
ותאמר אם על המלך טוב. היותר נכון בעיני הו' מ"ש הה"ר יוסף גאקו"ן ז"ל ואלה דבריו אם על המלך טוב כלומר שמבלי השקפת הענין אם טוב ואם רע הוא טוב בעיניו ומצורף לזה אעפ"י שלא יהיה כ"כ טוב בעיניו, אם מצאתי חן לפניו לא במה שאני אשתך או ראויה כי אם כאשר ראוי שימצא חן כל שואל מאת המלך אעפ"י שלא יהיה ראוי והגון ע"ד (שמות ל"ג י"ח) וחנותי את אשר אחון כי אין ראוי כי המלך יביט לשואל כי אם לנשאל כמו שהעידו על אלכסנדר המקדוני כי פעם אחת בא לפניו איש מסכן ושאל לו צדקה ויתן לו עיר גדולה. ויאמרו לו עבדיו כי לאיש ההוא היה די שיתן לו עשרה דינרי כסף או זהב או יותר, ואמר איני מעריך השאלה כפי השואל כי אם בערך הנשאל ובערכי הלא מזער היא, וכל שכן אם הדבר בעצמו כשר והגון ונכון לפני המלך מצד עצמו, וכ"ש אם אני טובה וראויה בעיניו לתת את שאלתי באופן כי השאלה על כל הצדדים ראויה למלאת, יכתב להשיב מה שכתב לאבד וכו' כי אם כה יאמר כי אני ומשפחתי בבית המלך זה א"א כי איככה אוכל וראיתי עכ"ד. ואני מוסיף נפך משלי במאמרה יכתב להשיב, אשר יראה תיבת יכתב יתירה כי איך אפשר להשיבם בלא כתב שלא ילך הוא להשיבם. ופשר דבר כי אסתר שומעת בדבר המן אל המלך אגרין ופריסתקין די שדרת לכל מדינ' מלכא די שדר' לאובדא ית עמיה דמרדכי והדין יקרא היך יתעביד ליה ומה ענה אותו אחשורוש עני מלכא ואמר איגרין ופריסתקין דשדרת אנא מבטל יתהון וכל הדין יקרא לא יתמנע מניה וכמו שקדם בפסוק מהר קח את הלבוש, ולכן פיה פתחה בחכמה כי הספרים כבר בטל אותם המלך מאז בלבו ובפיו ובשפתיו. ועתה צריך שיכתבון מליו למען יודע לכל כי טוב בעיניו את ישראל ולגאלם מיד הצרים אותם, כי גם אשר בעת רעה לא נכתב רק לאבד הממון כמדובר מחשבתו היתה על ההרג וכמו שקדם חזקה אין אדם רואה שלוקחים ממונו ושותק כי על כן נהרג גנב הנמצא במחתרת. וזהו מאמרם מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את כל היהודים כי גם כי במעשה אמר לאבד המחשבה עמקה כמו שנאמר.
כי איככה אוכל, גם כי תאמר אלי להמלט בית המלך וגם כי תאמר להמלט מרדכי היהודי איככה אוכל וראיתי ברעה הכללית אשר ימצא את עמי הכולל ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי ותיבת באבדן היא שם לא מקור וכאלו אמר ובאבדן אשר ימצא את מולדתי. כמ"ש בעל השרשים הנקרא שרשרות גבלות, וכתב וז"ל והמצריך לנו לפרש זה הפירוש שלא נאמר שבאבדן סמוך למולדתי שנמצא בכל הספרים המדוייקים באבדן קמץ ואם היה סמוך היה ראוי שיהיה בפתח עד כאן לשונו, עוד או' אני דבר גדול דברה צדקת זו בחכמה ודעת כאשר תזכור מה שמצינו למעלה מתק דבריה כי נמכרנו אני ועמי כי כל מעיניו של הצורר עליה היו ולכסות עינים כלל דבר העם עיין שם, אם כן איככה אוכל וראיתי שהם נענשים על ידי לא פשעם ולא חטאתם רק למעני ואני אעמוד מנגד אין זה ראוי והגון לכן מסרתי עצמי להריגה לראות אם אוכל להועיל.