ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה:
ויתלו את העץ, כתב הה"ר אליעזר מגרמישא ז"ל את המן לרבות שתלאוהו בבגדיו החשובים שיהיה ניכר לכל. ואני אומר לרבות בניו שנתלו עמו וכמו שעוד נזכור במקומו בס"ד. ושוב מצאתי בילקוט (סימן תתרכ"ט) ותלאוהו עליו ובניו עמו. ועוד שם ויתלו את המן י"ג תיבות בפסוק זה וכן י"ג תיבות בפסוק (שמות י"ז י"ו) ויאמר כי יד על כס יה וגו' ודבר על העץ אשר הכין למרדכי הוא מ"ש ברבתי דאחשורוש (פרשה ו') ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי י"א ה') צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו, (ובתרגום רבתי דברים נוראים ראוי להעלותם הנה וז"ל עני מלכא ואמר למרדכי יהודאי די שיזב מלכא מקטול, קום זיל סב ית המן בעיל דבבא בישא מעיקנהון דיהודאי וצליב יתיה על צליבא דאתקין לנפשיה ודון יתיה דינין בישין ועביד ביה היך דשפיר בעינך, בה שעתא נפק מרדכי מן קדם מלכא ונסיב ית המן מן תרע בית מלכא, עני מרדכי ואמר להמן איתא לך עמי המן שנאה ובעיל דבבא בישא מעיקנהון דיהודאי וניצלוב יתך על צליבא די אתקינת לגרמך, עני המן רשיעא ואמר למרדכי צדיקא קדם עד לא יסקון יתיה לצליבא בבעו מינך מרדכי צדיק' לא תצליבינני כהדין דצלבין גברין הדיוטין דגברי עלמא לא ספינית יתהון ורברבני מדינת' אישתעבידו קדמי ארגישית מלכין במימר פומי ובמלל שפוותי אבהילת מדינן, ואנא המן פתשגר דמלכא הוה שמי והוינא מתקרי אבא למלכא זיוע אנא מינך דלא תעביד לי היך מה דחשיבת למעבד לך חוס על יקרי ולא תקטלני ותחבלינני כאגג אבא, טב את מרדכי עביד היך טיבותך בקטול נפש לא תקטלני כמה דלית בכון קטול נפש לא תדכר לי סנאתא דאגג וסנאתא דעמלק ולא תקני לי כבעל דבבא בליבך. ולא תנטר לי כמה דנטר עשו אבא ניסין רברבין איתעבידו לך כמא דאתעבידו לאבהתך כד עברו בימא. עיני כהתין למיחמי אפך ופומי לית אנא יכיל למפתח מן קדמך על דנסיבית עלך עצה מן רחימי ומן זרש אינתתי בבעו מנך חוס על נפשי מרדכי צדיקא לא תמחה שמי בפריע כעמלק אבא וסיבותי על צליבא לא תיצלוב ואי את בעי למקטל יתי רישי תעדי בסייפיה דמלכא די ביה מתקטלין כל רברבנוהי דמדינ' שרי המן צוח ובכי ולא מרכין מרדכי אודניה ליה וכד חזא המן דלא משתמעין מילוי נטל איליא ובכיתא על נפשיה במציעות גינת ביתנא ע"כ. וחמת המלך שככה איתא בגמרא (מגילה ט"ז?) שתי שכיכות הללו למה, א' של מלכו של עולם וא' של אחשורוש, ואיכא דאמרי א' של אסתר וא' של ושתי, פרש"י א' של אסתר שהיה המלך כעוס על מה שעשה המן לאסתר. ובמדרש לקח טוב כתוב וחמת המלך שככה שהיה ירא ממנו שלא ימרוד ולהלן הוא או' כשוך חמת המלך ולא שככה, והה"ר יוסף אקון ז"ל כתב וז"ל וחמת המלך שככה כשתלו אותו כי עד שתלו אותו לא שככ' וזו סבה אלקית כדי שלא יהפך לרח' על המן ע"כ ויפה כיון: