ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי:
ותען אסתר. יש להתעורר בכתוב הזה יתור ושינוי והיתור כי די שיאמר ותען אסתר אם מצאתי חן בעיני המלך, ואם על המלך טוב לתת את שאלתי וגו' ולמה יתר פסוק זה ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי ואח"כ אם מצאתי חן וגו' לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי, והשינוי הלא הוא תיבת ותען לא עשה כן למעלה בפעם הראשונה כששאלה מה לך אסתר המלכה כתב ותאמר אסתר אם על המלך טוב וגו', ואלו ותען לא כתיב. ומצאתי אל הה"ר יוסף יחייא ז"ל שנתעורר אל הדקדוק הראשון ולכן כתב ז"ל. ותען אסתר וגו' ענתה לדברי המלך, ועוד אמרה דברים נוספים על תשובתה, ואשר אמרה הוא היות שאלתי ובקשתי בכולם הוא למצוא חן בעיני מלך גדול ורם כמוך אדוני כי מה אבקש עוד טוב גדול מלמצוא חן בעיניך, וזהו אומרה שאלתי ובקשתי אם מצאתי חן בעיני המלך, וענתה לדבריו באומרה ואם על המלך טוב לתת את שאלתי וגו', אשר למען זה תדרוש ותחקור לדעתם תעשה אלי החן הזה לבא שנית עם המן אל המשתה ע"כ, ומה שצריך תיקון בדברים הללו יבא בפסוק אשר אחר זה בס"ד ומצאתי כתוב בלשון הזה. יש אומרים כי שאלתי ובקשתי הם דברי' אמרה בלבה והם מלות אמר המלך שאלתך ובקשתך ולקחם לסימן טוב על מביקשה כי מה שאלתך וינתן לך נופל יפה על נקמת המן, ואומרו ומה בקשתך על הצלת העם. לכן אמרה בלבה שאלתי ובקשתי אמר אלי' המלך הרי סימן טוב לאשר עם לבבי, וחזרה וסדרה דבריה למלך אם מצאתי חן וגו' ע"כ, וטוב מזה ומזה הוא המובן מדברי המתרגם שתרגם ואתיבת אסתר ואמרת לית אנא בעיא פלגות מלכותא בשאלתי ולא בנין בית המקדש בבעותי ע"כ, וביאור הכתוב לפי דבריו שאלתי ובקשתי אינם העולה על רוחך לא על הקנין ולא על הבנין רק אם מצאתי חן וגו', והמסתבר לי כבר הקדמנו כי שאלה ובקשה הם שני דברי' מתחלפים והמלך כמסופק אם היא שאלה או בקשה ודבר ומה בקשתך כמו או מה בקשתך כמו ומקלל אביו ואמו, ותען ותאמר כי שתיהן הן כי יש שאלה ובקשה והוא עה"ד האמור למעלה כי יש שאלה נקמת האויב ויש בקשה הצלת עמה וזהו שאלתי ובקשתי שני הדברים אני מבקשת ממך, והיותר קרוב אלי שתיבת ותען אחות (דברים כ"ו ה') וענית ואמרת (איוב ג' א') ויען איוב הראשון שלא יכון שיהיה לשון תשובה כי אין דובר אליו דבר אבל הוא לשון צעקה וכן כתב הרלב"ג. וכן כתב הראב"ע בפי' וענית ואמרת או כדמות תחלה וכן ויען איוב הראשון. אמר שצעקה בקול מר ואמרה והצעקה היא ותען, והאמירה אם על המלך טוב לתת את שאלתי וגו'.