ותבאנה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל.
ותבאנה נערות אסתר, כתב הה"ר נחום בר יעקב ז"ל מאין באו ולא היו יושבות עמה אלא מלמד שפירס' נדה, עכ"ל וענין שפירסה נדה כתוב בגמרא (מגילה פ"ק) ובמדרשות וכמו שיתבאר, אמנה ביאור דבריו נ"ל שיובן בדברי הרמב"ן ז"ל, (בראשית ל"א ל"ה) בפסוק כי דרך נשים לי כתב ז"ל והנכון בעיני כי היו הנדות בימים הקדמוני' מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם נדות לריחוקן כי לא יקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק וגם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר ביארו הפי' והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם. וכמו שהזכירו רבותנו בבריתא של מסכת נדה תלמודי אסור לשאול בשלמה של נדה, ר' נחמיא אומר אפי' הדיבור שהוא יוצא מפיה טמא הוא, א"ר יוחנן אסור לאדם לילך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא. ואסור ליהנות במעשה ידיה ולכך אמרה רחל ראוייה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי, והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרי' עמהן כלל מפני שדיבורה טמא עכ"ל. ומעתה נצטדקו דברי הה"ר נחום זלה"ה כי לא היו עמה כלל אלא שהוא סובר שהיתה מקודם נדה ורז"ל בגמרא (מגילה פ"ק) אמרו שבסבת זה פירסה נדה, אולי דעתו כמי שאמר שהוצרכה לנקביה וכמו שיבא, ותתחלחל המלכה. איתא בגמ' במגל' (שם)מאי ותתחלחל המלכה אמר רב שפירסה נדה. שמואל אמר שהוצרכה לנקביה, ופרש"י נתמסמס חלל גופה. וברבתי דאחשורוש כתוב (פרשת ו') ותתחלחל המלכה רבנין דתמן אמרין שפירסה נדה, ורבנין דהכא אמרין שהפילה עוברה ומשעה שהפילה שוב לא ילדה, ר' יודן בר סימן אמר במוך היתה משמשת דא"ר יודן ברבי סימון דריוש האחרון בנה של אסתר היה טהור מאמו וטמא מאביו ע"כ, וטעם שפירסה נדה או שהפילה יתבאר בפסוק וכאשר אבדתי אבדתי בס"ד.
ותשלח בגדים, לא ידעתי למה דחקו עצמם הרלב"ג והרמ"ע שחשבה שמא שללוהו או שמא היה מתאבל על חכם והאמת הברור מה שפי' המפרשים כי כשם שאין לבא אל שער המלך בלבוש שק כך אין לבא אל שער המלכה, וטעמם אחד ולכן שלחה לו בגדים כדי שיבא. ואני אומר צורך שליחת הבגדי' כדי שלא יתעכב בלכת אל ביתו להסיר השק וללבוש בגדיו כי היא מצטערת הרבה כנראה ממה שפירסה נדה או שהפילה או שהוצרכה לנקביה כמדובר ולכן שלחה לו בגדי' כדי שימהר לבא, והה"ר שמריה האיקריט ז"ל כתב ז"ל וטעם להסיר שקו לפרש שלא שלחה לו בגדי' יקרים כי ידעה שבצער גדול הוא ולא נתכוונה רק להסיר השק מעליו ע"כ, וטוב פתר מדלא קאמר להסיר שקו ולהלביש כדרך העולם כי ראשונה יסירו השק ואחרי כן ילבישוהו בגדים אלא שבא להודיע כי הבגדים להסיר השק בלבד לא תבקר בין טובים לרעי' ווא"ו ולהסיר שקו כפ"א רפה בלשון ישמעאל השגור בפי הראב"ע. או נוספת כוא"ו (שמואל ב' י"ג ב') ותשב תמר ושוממה בית אבשלום אחיה ואיה וענה כדברי קצת מהמפרשי'. ולא קבל ארז"ל אמר איני מזיז השק עד שיעשה הב"ה נסים כשעשה לראשונים, ביעקב כתיב וישם שק במתניו. ובאחאב (לא) תלה ג' שני'. וכן ביור' לא כלה שקו רעב משומרון, וביאור הדבר כי ביעקב לא הסיר שקו עד בא בשורת הנה יוסף חי והנה באחאב גם כי לא נמלט מכל וכל הועיל השק שתלה לו ג' שנים, שכן כתיב ויהי כשמוע אחאב את הדברי' האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו וגו' ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר הראית כי נכנע אחאב וגו' וכתיב וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל, וכן ביורם לא כלה שקו רעב משומרון שכן כתיב (מלכי' ב' ו' ל') ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עובר על החומה וירא העם והנה השק על בשרו מבית ומשם צמחה תשועת ישראל באופן שהשק הוא שכלה את הרעב משומרון וכוונתם ז"ל בכל זה כי לא היו דברי מרדכי הצדיק דברי הדיוטו' כי מרוב צערם עושים דברי' לא כן עד שאמרו אין אדם נתפש על צערו אבל כל דבריו בישוב הדעת כי ראה גדולי עולם שלא הזיזו השק מעליה' עד שעשה הב"ה נס עמה, והי' הוא כאחד מהם נכון לבו בטוח בה' עשה יעשה עמו ככל נפלאותיו.