ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי:
ותאמר אסתר וגו', נוראות נפלאתי על המתרגם שתרגם ואמרת אסתר להתך למיזל ולמללא למרדכי ופקידת ליה על עיסקי מרדכי דלא יגרי תו מרדכי עם המן מצותא ארום דבבו דבין יעקב ועשו הוה נטיר ליה, ואם היה דבר מרדכי והמן על עסק נחלת שדה וכרם היה הדבר מתקבל שלא יתגרה בו אבל אחרי אשר הדבר הוא על דבר תורה שהוא עשה עצמו אלוה ורצה להיות נעבד וכמו שקדם בפסוק וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לי. היאך הותר למרדכי שלא להתגרות ומקרא מלא (משלי ב' ח' ד') ושומרי הורה יתגרו בם כ"ש בדבר ע"א. וכתוב צווח הלא משנאיך ה' אשנא ובמתקוממיך אתקוטט, ומה עלה על לב אסתר להשיאו עצה הפך התורה, ומה שיש בידי להשיב על הספק העצום הזה, הלא הוא כי אסתר שומעת כל הדברים אשר בין מרדכי והמן ומה שכתבנו למעלה בשם רז"ל עבר המן ולא זז מרדכי ממקומו ולא שואל בשלומו בא לו המן ועשה עצמו שואל בשלומו של מרדכי, א"ל מרדכי אין שלום אמר אלוהי לרשעים מיד וימלא המן חמה ובמקומו בפסוק וירא המן כתבנו מה שיש מן הזרות בדבר הזה אחרי שאין שאלת שלום או תשובתו מה דברים המתייחסות לאלהות שיהיה אסור עליו או לפחות היה לו להשמט ממנו בלתי נמצא במקום שהוא נמצא והוא לא כן עשה וכמו שכתבנו בפסוק איש יהודי, כי היה ממציא עצמו במקום שהיא יעבור כדי שיראה כי איננו זע ולא קם ממנו ולכן תמהה הצדקת בעיניה הוא עובר על לא תנסו ומוסר עצמו לסכנות ולא לו בלבד מוסר אלא גם לכל ישראל ולכן שלחה לומר לו שלא יתגרה בו כי השנאה קדומה מאד ולכן טוב שיעלים או יחביא עצמו שלא יראהו המן, לא שתיעצהו שישלים עמו ושיעשה רצונו חלילה חלילה רק שלא יזמין עצמו במקום שהוא ושלא ימסור עצמו וכל ישראל לסכנה כי אולי בראותו איזה שינוי שהוא עושה ישוב אפו ממנו ושכח כל העב' ומה גם בהיותו רשע שהשע' משחק' לו שעליו נאמר אל תתחר במרעים כדאיתא בגמרא (ברכות פ"ק) והיא לא ידעה תוכיות הדבר כי כוונתו לכפר על כל עדת בני ישראל וכמו שכתבנו בהקדמה בפתיחה י"ב ובפסוק איש יהודי, ובפסוק ויהי כאמרם אליו שים עינך עליהם, וביאור הכתוב לפי דבריו ותאמר אסתר להתך הדברי' הנאמרים למטה כל עבדי המלך, ותצוהו עוד על מרדכי להוכיחו על הדבר אשר למה יעבור על לא תנסו ואדרבה ראוי שהוא ילמוד ממנה אשר איננה רוצה לעבור על לא תנסו אחרי שהדבר מפורסם כי כל איש ואשה וגו' אחת דתו להמית וגומ' והיא רוצה להמתין שלשים יום, ולכן אמרה ותצוהו על מרדכי כי לא בלבד עצה טובה אומרת אבל תוכחת וציווי ופסוק מלא הוכח תוכיח ואפי' קטן לגדול.