ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך:
ויאמרו עבדי המלך וגו'. כבר הקדמנו מתוך דברי רז"ל שמצות המלך חזקה על כל השרים להכריח זה לזה בהשתחויה זו וכ"ש הרבים לאחד, וכן אמר כי זה לא נאמר באיבה ושנאה משנאתם למרדכי גם לא מאהבתם להמן וחפצים ביקרו רק שהכריחם ב' דברים א' היותם עבדי המלך מחוייבים להפיק רצונו כי איננו גדול האדם אצלם במה שהוא או ביחס אבותיו ומשפחתו רק בהיותו רצון המלך אליו והחשיבו אותו יהיה מי שיהיה ככל אשר אנחנו רואים במלכות הזה אשר אנו מתגוררים בו מתייחס אל פרס ב' היותם בשער המלך ועליהם המצוה כמ"ש ואין המלט לומר שלא ראו או לא שמעו היות מרדכי עובר פי המלך. וזהו ויאמרו עבדי המלך כי זה אמרו כעבדים נאמנים לאדוניה' חסים על כבודו ורע בעיניהם המקלים בו כ"ש כי עליהם המצוה בייחוד. ועוד היושבים בשער המלך כי לא עבדים פחותים הם אבל שרים רבים ונכבדים היושבים בשער לדבר המשפט והעצה והנהגת המלכות אשר כל זה נכלל במאמר אשר בשער המלך הנראה כפל גדול ללא צורך כי מה איכפת לן במקום מושבם ודי היותם עבדי המלך ישבו בשער או בחוץ או בפנים אלא שהכוונה להורות כי הדבר מוטל עליהם וראויים להוכיח למרדכי כי גם הם גדולי' כמוהו רק הכסא יגדל מהם, ולהיות זה כן טבע האמת והיושר הביאם לזה לא אהבה ולא שנאה על כן לא הגידו הדבר למלך אם היה מתוך שנאתם למרדכי כאשר עשו הכשדים לחנניה מישאל ועזריה וכאשר עשו המדים לדניאל. גם לא דברו להמן אם היה מתוך אהבתם אותו, רק דברו למרדכי כדרך האוהבים הרואים דבר בלתי הגון באוהביהם יוכיחוהו פן תבא עליו רעה וכענין (ויקרא י"ט י"ז) הוכח תוכיח את עמיתך ואמרו לו מדוע אתה עובר את מצות תמלך כלומר מדוע אתה לבדך עובר מה יקחך לבך למרות מאמר המלך מה שאין שום שר וגדול עושה וכמ"ש וכל עבדי המלך אין גם אחד שלא יכרע ולא ישתחוה ומדוע אתה לבדך תחטא בזה, כ"ש כי אתה כאחד מעבדי המלך אשר באזננו צוה המלך להכריח זה לזה על הדבר והיה ראוי לך לגעור במי שיעבור מצות המלך לא שתעבור אתה על מצותו. הגם כי אין ראוי להביט על המצוה הטובה היא אם רעה כבוד או קלון גדולה או השפלה. רק להביט אל גודל המלך המצוה על הדבר ואנחנו עבדיו אוכלי פת בגו ואין לנו לנטות ימין ושמאל ממצותו, כי אין טוב וכבוד וגדולה כקיום מצות המלך. וגם יכלול דבר התוכחת הזה דבר מוסר ונעימות כי הם לא יחשבו היות מרדכי במדרגת יהיר וזד חלילה כי הם מכירים מעלתו ומדרגתו וכי שיח ושיג לו בדבר ונעלם מהם ולכן שואלים את פיו יגיד להם טעמו של דבר כי חפצים הם לצדקו, וזהו תיבת מדוע. והמתרגם תרגם בתוספתא ואמרו עבדוי דמלכא די בתרע בית מלכא למרדכי מה רבותא אית לך יתיר עליכו דאנן כרעין סגדין קדם המן ואת לא כרע' קדמוהי מטול מה את מעבר פוקדנא דמלכא, הנה ביאר הכתוב על הדרך אשר ביארנוהו כי הם ב' דברים, א' מדוע אתה עובר אתה לבדך, מה שלא יעשה שום אחר, ב' היות מצות המלך וכתוב בתורתך (קהלת ח' ב') אני פי מלך שמור, ובסמוך תראה אימות כל זה כי לא באיבה ושנאה דברו אליו דברי רז"ל הנאמרים באמת.