אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל:
אשר הגלה, בגמרא, אמר רבא שגלה מעצמו, ופרש"י מדלא כתיב אשר היה מן הגולה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה מהם ששאר הגולי' גלו על כרחם והוא גלה מעצמו כמו שהיה ירמיה גולה מעצמו עד שאמר לו הב"ה חזור ובמדרש לקח טוב כתוב אשר הגלה שגלה מעצמו כדרך שגלה יהויכין מעצמו ובמדרש בילקוט (סימן תתרנ"ג) ולמה ב' פעמים אשר הגלה גלה עם גלות יכניה וחזר לירושלים והגלה אותו שנית נבוכד נצר עם גלות אחרונה ונר' שבא זה ולמד על זה כי בגלו' הראשון לא גלה הוא כי היה כמו ירמיהו ככה עשו למרדכי והניחוהו ברשותו לעשות כטוב בעיניו ואמנם זאת הוא גלה מעצמו להצטע' בצער ובצר' הצבור כדרך השלמים, ובהיותו ברשותו חזר לירושלים, ובגלות שניה גלה עם האחרים ולא דרשו זה שגלה מעצמו מדכתיב אשר הגלה דא"כ אשר הגלתה משמע כמו אשר והיה לפי זה מובן ג"כ מעצמם ולכן פי' רש"י ז"ל מדלא כתיב אשר היה מן הגולה וכתיב אשר הגלה עם הגולה וכו' ופירושו אשר הגלה הוא עם הגולה אשר היו כבר גולי' משמע שהוא לא גלה עמהם מדקאמר אשר הגלתה כבר והה"ר נחום בר יעקב ז"ל כתב ז"ל מה לנו עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה ללמדך שמגדולי הדור היה שכשעלה מלך בבל והגלה יהוכין גלו עמו השרים והחסידים ורחשי הדור שכך תמצא באדם בראשונה בוחר בטוב ומניח מי שאינו טוב כ"כ ואם יצא באחרונה לוקח מה שהניח וכך היה מרדכי מן הגולה הראשונה ע"כ, ומצאתי כתוב אשר הגלה מירושלם מירושלים מלא ביו"ד ואין כן בכל המקרא מלא והטעם לפי כי כל המגילות והנבואות יבטלו בבוא הגואל חוץ ממגילת אסתר שנאמר וזכרם לא יסוף מזרעם לכך הוא מלא כלומר בחורבנה ובבניינה זכר הנס הזה ע"כ. ובדברי הה"ר אליעזר מגרמישא ז"ל מצאתי סמך לדבריו לספר בציון שם ה' סופי תיבות המן כלומר אפי' בבנין ציון נספר שמו ותהלתו במה שעשה לנו במעשה המן. אך מ"ש ואין כן בכל המקרא. מלא לא צדק כי במסרת יש ה' מלאי' בירמיהו סימן כ"ו ובד"ה ב' סימן כ"ה תמצאם.